קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: בהמשך לנאמר בפוסט אנחנו והילדים שלנו (והריטלין). הייתי רוצה לדעת מה אתה חושב על מקרים קשים של ADHD (הפרעת קשב וריכוז)? הסיבה לכך שאני שואלת היא ששלושת בני משפחתי סובלים מהפרעת קשב וריכוז ואחד מהם בצורה מאוד קשה. כאשר הוא לוקח ריטלין הוא נהיה ילד אוהב ודואג, אבל ללא תרופה הוא מגלה נטיות אובדניות, וכמה פעמים אפילו כמעט חתך את עצמו.
תשובה: זו כבר מחלה, ולא היפראקטיביות רגילה שנובעת מהאגו שגדל בדור הצעיר, שבו כבר רואים ניצוצות של רוחניות שמזמינים אותנו לגלות עולם עליון, ולכן לא נותנים לנו לחיות בשקט בעולם הקטן הזה. במקרה שלך הילד צריך טיפול רפואי כמו כל חולה.
ואם כבר נגענו בנושא, הנה שתי ידיעות מעניינות שפורסמו בימים האחרונים:
משרד הבריאות החליט: מינון הריטלין המקסימלי יוכפל
"ללא ספק – יש מטופלים שהמינון המקסימלי של 60 מ"ג ליממה לא מספיק להם. היות שריטלין נמצא ברשימת הסמים המסוכנים וקיים רישום קפדני על כל ניפוק שלו, היה צורך לקבל את הרישום החוקי של משרד המשפטים להעלאת המקסימום".
האם סם פסיכדלי ישמש תרופה לדיכאון?
מדענים מאנגליה סבורים כי קטמין, המוכר כסם פסיכדלי ומשכך כאבים עבור סוסים וחיילים בקרב, עשוי לשמש תרופה יעילה לדיכאון. זוהי תקווה חדשה לסובלים ממחלת הדיכאון, שאינם מגיבים לטיפול באמצעות פרוזאק ותרופות מוכרות אחרות.
(פורסם ב ynet)
ובכן, אנו עתידים לגלות ששום תרופה לא תעזור לנו להיפטר מהבעיות שלנו. ואז, מתוך חוסר ברירה, נקשיב למקובלים שמסבירים כי הטבע מחייב אותנו להתפתח אל עבר מטרת הבריאה – אל עבר אהבה ונתינה אמיתית.
אבחון לכל הבעיות: אגואיזם כרוני, המתפתח באופן אקטיבי
טיפול: השפעת האור העליון
אופן השימוש: לימוד יום יומי של שיטת ההבראה
מתי אין להשתמש בתכשיר? – אין שום מניעה
אחסנה: בחום הלב
התרופה בדוקה על אלפים במשך אלפי שנים
מינון: לפי רצונך
שמעתי כה. דברים היוצאים מן הלב
שמעתי ה' מנחם אב תש"ד בסעודה של גמר חלק הזהר
ענין דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב, אם כן מדוע אנו רואים אפילו אם כבר הדברים נכנסו להלב, ומכל מקום האדם נופל ממדרגתו.
והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו תיכף מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו, לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא אח"כ כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם, אז, הוא ודעתו ולבו ורצונו, מתבטלים ברוב, כל זמן שאין בידו הכח להכריע את כל העולם לכף זכות, אז הם מכריעים אותו ומתערב ברצונותיהם. ואז, הוא כצאן לטבח יובל, ואין לו בחירה והוא מוכרח לחשוב ולרצות ולחשוק ולדרוש, את כל מה שהרבים דורשים, ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות, ובתשוקות ובתאוות הנמאסות מה שהם זרים לרוח התורה, ואז אין לו שום כח שיוכל להכריע את הכלל.
אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא "מפי ספרים ומפי סופרים". ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו ורצונו לטוב, אבל בויכוחים ובפלפולים מחודדים לא יעזרו לו אז לשנות את דעתו, אלא רק בסגולת הדביקות, כי היא סגולה נפלאה שהדבקות מחזירו למוטב.
ורק בזמן שהוא נמצא בתוך הקדושה, אז הוא יכול להתוכח עם עצמו, ולפלפל עם פלפולים יפים, איך שהדעת מחייב שילך תמיד בדרכי ה'. אבל את זה הוא צריך לדעת, שגם אחרי כל החכמות והודאות שיש לו, שיוכל כבר ללכת עם השכליות האלו לנצח את הס"א, הוא צריך לחקוק במחשבתו, שכל זה כלום לא שוה. שאין זה כלי זיין, שיוכל לנצח את המלחמת היצר, משום שכל אלו השכליות הוא רק תוצאה, שהשיג אחרי הדבקות הנ"ל. זאת אומרת, שכל השכליות שעליו הוא בונה את כל הבנין, שצריכים ללכת תמיד בדרכי ה', הוא היסוד שהוא דביקות ברבו. וממילא אם יאבד לו היסוד, אז כל השכליות אין להם שום כח, משום שחסר לו עכשיו היסוד. לכן לא להסתמך על שכלו, אלא שוב להתדבק בספרים ובסופרים ורק זה יכול לעזור לו, אבל לא שום שכל ותבונה משום שאין בהם שום רוח חיים.
איזה פוסט מעניין. ממש אהבתי את ההמלצות של רופא החיים…
אין ספק שהקבלה ויכולתיה ירפאו הכול…
תודה לך רב יקר על פוסט כזה יפה!!!!!
שלום לכולכם.
שאלה: האם אדם שחוזר בתשובה (כפי שאנו מכירים אותה היום) אינו עושה זאת מתוך התעוררות הנקודה של הלב שלו? או בזכות מקרה שקרה לו בחיים וגרם לו להרהורים כבדים בנוגע לחיים?! מה בנוגע אליהם אם נבחן את הדברים ,הם עושים שינוי עצום בחייהם ונניח שהוא לא שינוי רוחני ממש כמו שמאופיין בקבלה ,בכל זאת מה גורם לאדם שנולד לתוך עולם מסויים לשנות כל אורח חייו (ולא לאורח חיים פשוט כלל) אם לא איזו התעוררות פנימית???
חחחח אהבתי…
לפעמים קשה לקשור את כל הסבל, הבעיות והייסורים בעולם לאגו בלבד. הרי לא מרגישים איך המציאות פועלת ומי מכוון אותה ודווקא כך. אז בינתיים צריך להאמין?
יש לי שאלה כזאת, מדוע חוסר השתוות הצורה לרוחניות מורגש כיסורים בחמשת החושים שלנו?
רב יקר!!!!אהבתי את הפוסט!!!!!
צריך לפרסמו בכל כלי התקשורת!!!
חחחחחחחחח….
לדימה,נאמר או התורה ומצוות או ביסורים=במה תבחר?
בתו"מ זה תיקון קצר,ביסורים זה ארוך
בתו"מ צריך לעשות מעשים ולנסול להשתנות,ביסורים האדם פסיבי
ומתלונן.
על כן במה תבחר?
לרעות-גם אני חזרתי "בתשובה"בעקבות יסורים,כשכבר כלו
כל הקיצין,והנתי שהכל בא ממנו ועלי להשתנות ע"מ להשוות אליו.
זה היה צעד ראשון ועבורי הכרחי(עשיית שינוי בחשיבה)
ואז הבורא שתל במוחי מחשבה שאם עשיתי כזה שינוי,ועמדתי
בלחצים ובבוז של הסביבה=ולא נפלתי-אוכל לעשות עליית מדרגה
וללכת ללמוד קבלה-כי אני כבר מבינה שאין מלבדו ואני בתוכו רק לא
ניודעת איך להוציא לפועל את האור המקיף,ומבוז איני נבהלת.
ואני מודה לרב לספרים לחברים בוירטואלית ובכל בני ברוך
שאני רואה באנטרנט וביום ג' כשאני הולכת להרצאות של רב
וכולם אחי ואחיותי מהארץ ומהעולם,ואני נרגשת ומתפעמת.