תלמד לקרוא את הבורא לפי האותיות

האור, תכונת ההשפעה, מוליד חושך, כלי, רצון, תכונת קבלה. אחר כך האור מפתח אותו לפי ארבע דרגות, שלבים, מצבים, שבאים אחד אחרי השני, עד שהרצון מחליט להרגיש את עצמו קיים וסוף-סוף מבין מה רוצה ממנו האור, הבורא. האור רוצה להתחבר עימו, להגיע לדבקות מלאה שנקראת "עולם אין סוף".

אך הרצון להנות אינו מסוגל לסבול מצב כזה, מפני שהוא מרגיש את ההופכיות שלו כלפיו, את חוסר היכולת הגמורה להתמזג עם האור. לאחר שהנברא התפתח והכיר את תכונות האור, הוא על בסיס ההופכיות הזאת הכיר את עצמו וראה שהוא מנוגד לחלוטין לפי התכונות.

הרי הבורא רוצה דבקות, אהבה, כאלה יחסים עם הבורא נקראים "עולם אין סוף". כמו שהעשיר מזמין אליו הביתה את חברו העני, נותן את כל עושרו ושואל "מה עוד אתה רוצה?", והעני עונה לו: "הייתי רוצה שאת כל זה ארוויח בעצמי." אבל את זה העשיר לא יכול לתת לו…

ואז הבורא עוזר לנברא לממש את רצונו ולהשיג עצמאות, להחזיר לבורא ביחס דומה מצידו ומרצונו החופשי. לכן הוא מוריד את הנברא מהמצב הראשון, מעולם אין סוף, עד המצב הכי נמוך בעולם שלנו, על מנת שיהיה במצב שבו הכול תלוי בו.

עכשיו לנברא ישנה הזדמנות לתקן את המצב הזה ולהביא אותו לשלמותו, תוך כדי חזרה למצב הראשון כבר בכוחות עצמו, לעולם אין סוף, לדבקות שנוצרה על ידי הבורא.

כך הנברא נעשה מושלם ומשיג דבקות מלאה עם הבורא.

הבורא רוצה להקל על עבודתו של הנברא ומחלק את עבודת האור על הכלי לשלבים נפרדים הנקראים "22 אותיות" כדי שנברא יהיה מסוגל לבצע את אותה העבודה ביחס לאור. הנברא מתחיל את עבודתו מלמטה, כביכול לכיוון ההפוך, בהשפעה לבורא ובניית הכוונה על מנת להשפיע, אך זה מתחלק לאותם השלבים, אותן 22 אותיות העבודה. על בסיס כל מה שהנברא לומד מתוך עשר הספירות של "אור ישר" הוא בונה את עשר הספירות שלו של "אור חוזר", את היחס שלו לבורא.

הבורא ברא את הנברא כמו "יש מאין", אך הנברא חייב להתחיל אפילו לא מהמצב הזה, אלא ממינוס ולעלות מהעולמות, "הקליפות", ההפוכים לבורא. הבורא עובד בטווח מאפס עד פלוס אין סוף. והנברא צריך להתחיל ממינוס ולהתקדם לפלוס. וכל פעם הוא מגלה ומתקן את המינוס הגדול יותר, תוך כדי ההתאמה של הכלי לאור והמעבר ממינוס אין סוף לפלוס אין סוף.

יוצא, שכל מה שהנברא מקבל עכשיו מהבורא: כוחות, רצונות, כלים ("אותיות העבודה"), את כל שלבי הסולם שכבר נוצרו מראש ואינם שייכים לחשבון הנברא – כל זה עכשיו עובר לחשבון האישי שלו. כל זה כרגע נחשב פעולת הנברא ולא סתם מוכן ונתון לו על ידי הבורא. הרי הוא בעצמו משיג חכמה איך לבצע כל הפעולות האלה ולהשתמש נכון בחומר שלו. הוא מגלה בעצמו שבו מהטבע פועל כוח הקבלה ולא כוח ההשפעה, ונעשה בהשתוות עם הבורא בכל פעולותיו. ובשביל זה הנברא חייב להתחיל מהשבירה, על מנת להשיג לבד את כל "אותיות העבודה" בתכונות ההפוכות, המנוגדות.

זה נקרא "דיבור", "הבל היוצא מהפה" – אותן הפעולות אשר מבצע הרצון להנות עם ה"מסך ואור חוזר". כתוצאה מכך הבורא כביכול שובר, והצדיקים בונים מחדש, מתקנים. וכך בזכות כוח הדיבור הנברא משיג השתוות עם הבורא וחיבור "פה אל פה".

מתוך השיעור על מאמר "אחור וקדם צרתני" 07.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
לידת ה"פרצוף"
המוזיקה של האור
כל אחד כותב בתוכו את ספר הבריאה