תכונת השפעה – כוח שמחייה הכול

"ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן: וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני ה': ולמה הבאתם את קהל ה' אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו: ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות: ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד ה' אליהם" (חקת, כ', ב'-ו').

ארץ זה סמל לעם, ומים זו תכונת הבינה, הכוח המחייה שבלעדיו האדמה היא עפר ואפר. פעם נוספת העם מתחיל לרטון ולהתרעם, מפני שאין לו את תכונת ההשפעה, אין לו מאיפה לקבל את הכוח שיחייה אותו. הרי גם עכשיו היינו רוצים להיות בתכונת האהבה והחיבור, אבל מאיפה נשיג אותה? העם דורש מים (השפעה), אבל מאיפה הם יופיעו אם הוא לא משיג אותם בעצמו, התעוררות רוחנית מתרחשת רק תחת השפעתה של תכונת הבינה. לכן בני ישראל מזכירים את מצרים, כי שם לפחות הם יכלו לעבוד כדי לקבל לעצמם. ואילו כאן צריך לקבל בכוונה על מנת להשפיע, כלומר לא נשאר להם כלום. זהו מוות יבש.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 24.6.2015