דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שני רצונות המאורסים עם מחשבת הבריאה

שני רצונות המאורסים עם מחשבת הבריאה

קיימת חלוקה לשני חלקי הרצון, הנובעת מ"ד' בחינות דאור ישר". קבוצת הרצונות הראשונה שייכת לדרגות העביות שורש, א' ומחצית של עביות ב'. והקבוצה השנייה, שייכת למחצית השנייה של הדרגה הב' ("בינה"), לדרגה הג' ("ז"א") ולדרגה הד' ("מלכות").

הקבוצה הראשונה שייכת עדיין להתפשטות האור הפועל על הרצון. והחלק השני, לרצון להנות שמבצע פעולות ורוצה להידמות לאור, כלומר, שייך לתגובת הרצון על האור. ותחילתו, החצי התחתון של "בינה", זוהי תוכנית הפעולה, בדומה ל"ראש".

שני רצונות המאורסים עם מחשבת הבריאה

אך כאשר הרצון מתפתח במדרגות, כל מדרגה הבאה כוללת בתוכה את כל המדרגות הקודמות. בתוך בחינה א' קיימת בחינת שורש, בבחינה ב' קיימת בחינה א' ובחינת שורש, בבחינה ג' קיימת בחינת שורש, א', ב', ובבחינה ד' – שורש, א', ב', ג'. כלומר, כל מדרגה כוללת בתוכה את כל הבחינות הקודמות ועוד מוסיפה מעצמה מה שמהווה בה את העיקר.

בחינה ד', "מלכות" היא היא הנברא שבתוכו כלולות כל שאר הבחינות, הכלים שספגו לתוכם את תכונות האור ולכן הם קרובים לתיקון. הדרגות הזכות יותר של הרצון בנברא: שורש, א', ב' נקראות "ישראל", ודרגות ג' וד' – הן שאר אומות העולם שלא יכולים לתקן את עצמם בעצמם כיוון שבדרגות הראשונות פועל האור ובאחרונות את הכול קובע הרצון.

לכן, הרצונות "ישראל" יכולים להיתקן תחת השפעת האור, הם צריכים רק למשוך אותו אליהם כשהם עובדים נגד האגו שלהם. בהם הרצון להנות עדיין קטן וכאילו לא מפריע להתקרב לבורא. ודרגות ג' וד' לא יכולות בעצמן למשוך את האור כיוון שהן אינן מסוגלות אפילו לחשוב על תיקונים כאלה, עד כדי כך גדול בהם כוח הרצון.

אך לפי מחשבת הבריאה צריך לתקן דווקא את הרצונות האלה, הרי בחינה ד' היא הנברא האמיתי ומטרת הבורא. וישראל היא חוליית המעבר בין הבורא ל"מלכות", שמסוגלת לספוג לתוכה את תכונות האור ובעזרתו, כשהוא נכלל ומתחבר עם שאר הרצון, לתקן את החלק העבה שלו.

שני רצונות המאורסים במחשבת הבריאה

לכן מתרחשת התערבבות הרצונות, שכתוצאה ממנה ישראל כולל בתוכו את אומות העולם ואומות העולם כוללות בתוכן את ישראל. ההתכללות הזו מגיעה מלמעלה, אולם, לאחר מכן, צריך להגיע בירור כבר בעזרת העבודה של ישראל. החלק הזה של הרצון שחדר לעומקן של כל שאר השכבות, יכול למשוך אליו את המאור המחזיר למוטב ובעזרתו לברר את עצמו.

מובן שכדי שבישראל ייווצר הרצון למשוך את האור, הוא צריך להרגיש את הלחץ של האח"פ, של אומות העולם הזקוקים לאור הזה. ישראל בעצמו לא זקוק לכלום, הוא מלכתחילה מכיל רק כלים של גלגלתא ועיניים, "בינה". אך כאשר הוא חווה את הלחץ מאומות העולם, הוא מרגיש שהוא זקוק לתיקונים.

אז ישראל מושך את המאור המחזיר למוטב ומיתקן כשהוא מתחבר לגוף משותף, גלגלתא ועיניים. הרצון המשותף שהם בונים אז נקרא "ארץ ישראל", והחיבור ביניהם נקרא "כנסת ישראל" או "שכינה", כנסת כל נשמות ישראל, כיוון שהחלק הזה כבר מכוון לאור (ישראל, ישר א-ל).

אם ישראל עוסקים בתיקון, ה"אור המקיף" מתחיל לפעול אפילו על החלק השני של הרצון, על אומות העולם, כשהוא מביא להם רוגע. ואם ישראל לא דואג לתיקונו, אומות העולם מרגישים לחץ ומתחילים ללחוץ עליו בצורה חזקה יותר. אומות העולם מחייבים את ישראל להתאחד בדרך טובה או בדרך רעה.

תהליך התיקון הוא הדדי: גלגלתא ועיניים מתחילים אותו, ואליהם מצטרפים אחר כך אומות העולם. באיזה אופן יתרחש התהליך, זה תלוי בישראל – האם הם מחישים את הזמן, כלומר שואפים לתיקון או לא.

מתוך השיעור לפי המאמר מספר "שמעתי", "שליטת ישראל על הקליפות", 09.09.12

ידיעות קודמות בנושא:
הכוח הוא בראש
ה"מתאם" לחיבור עם האור
את מי להאשים?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest