דף הבית / אהבה / זוגיות / שניים מאחורי הגה אחד

שניים מאחורי הגה אחד

שאלה: נניח, שאני משקיע כל מיני מאמצים אפשריים להתקרבות לאשתי, אך אני לא מוצא הדדיות מצידה. האם יש כאן איזה גבול, כאשר אני יכול לומר, שבהתאם לתגובת בת הזוג כדאי לי קצת לעצור ולהמתין?

תשובתי: אני חייב לעזור לבת הזוג, ולא סתם להפסיק את הניסיונות שלי, בכך שאני מחליט שכבר השתדלתי מספיק ואפשר להירגע בזה. אני פשוט מבין, שביתר יחס טוב אני אפנק אותה יתר על המידה ואחליש אותה, היא כבר לא תוכל לסבול כזה יחס טוב מצידי ולהישאר בנקודת האיזון.

אפילו כאשר אני עוצר את עצמי מגילוי של חסדים ואהבה מופרזים, אני עושה זאת מאהבה. כמו ביחס לילדים, שאי אפשר להיות איתם טובים מדי כדי לא לקלקל אותם על ידי פינוק יתר.

צריך להתבסס על כך שכולנו "בהמות", ואנחנו כולנו חייבים לעבוד על עצמנו כדי להפוך להיות בני אדם. וזה אפשרי רק על ידי עבודה הדדית במשפחה, ואחר כך בכל החברה.

שאלה: איזו תוצאה נחשבת כאן לטובה?

תשובתי: אפשר להיות מרוצים מהתוצאה, אם אנחנו מתחילים להרגיש זה את זה. אני כבר לא מתקרב לאשתי, כאילו שאני נוסע במכונית לעבר מטרה רחוקה, אלא אנחנו נמצאים זה ליד זה ויחד מסובבים את אותו ההגה. אנחנו צריכים להרגיש שיש לנו רצונות משותפים: שלה ושלי, ואנחנו שנינו מנהלים אותם. האגו שלה והאגו שלי נשארו למטה, ואילו הרצון המשותף שלנו להשפיע זה לזה נמצא למעלה. אנחנו כמו שני מדענים, כמו שני בני אדם, שעובדים יחד על ה"בהמה" שלנו.

מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 46, 01.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
משחק שקרוב יותר ויותר לאמת
השטח המשותף שבו נולדת המשפחה
המפתח האוניברסלי להצלחה בחיים

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest