קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: אני קצת מבולבל בעניין ל"ג בעומר. כל החגיגות והמדורות ותפוחי אדמה והילדים שמחים, אבל באותו זמן רשב"י נפטר, אז אני לא מבין את הקשר?
תשובתי: אדם נמצא בעולם הזה עד שהוא מסיים את תפקידו, אם הוא מספיק לסיים. רבי שמעון הגיע עם החברים שלו, כמו שכתוב בזוהר עצמו, לכל ה-125 מדרגות לגמר התיקון של הנשמה, ולכן הפטירה שלו מהעולם הזה, זה לא לצערנו. אלא ההיפך, לשמחתנו, שהיה אדם שגילה לנו כל הדרך עד גמר התיקון של הנשמה, והכין לנו את הדרך הזאת והאורות שהם יכולים לבוא ולתקן אותנו. ולכן אנחנו חוגגים את היום שהוא סיים את העבודה והסתלק.
ישנו אדם שהוא לא יודע בשביל מה הוא חי, אז הוא בוכה כשהוא מת וכשאחרים מתים. הצדיקים, בשבילם כל החיים הם מתקנים את הנשמה שלהם, אז אין להם שום בעיה לעבור מעולם לעולם. אני נתתי פעם דוגמה שכך שהרב"ש סיפר לי, שאלתי אותו את השאלה הזאת על המיתה, אז הוא אומר שכמו שאתה בערב מוריד את החולצה וזורק אותה למכונת כביסה, כך בעצם זה דומה לאדם שנפטר. הוא זורק את העטיפה שלו, העטיפה הזאת על נשמה, שנקראת גוף וזהו, והנשמה נשארת, היא העיקר.
הנשמה זה כוח שנמצא באותו הנפח שאנחנו קיימים בו. רק אתה לא מרגיש את המימדים האלה. אתה מרגיש גלי רדיו, טלוויזיה, כל מיני תופעות כאלו שלא את כולן אתה תופס בחושים שלך. זה מין אנרגיה מיוחדת שהיא קיימת, ואתה תהיה מסוגל להרגיש אותה על ידי הלימוד, על ידי התאמת התכונות שלך, אז תרגיש. תתחיל לגלות אותה, שיש בך נשמה. בינתיים אתה לא מגלה. וכשאתה לא מגלה, משמעו שאין בך, כי רק מה שתשיג תוכל לקרוא לו בשם ומילה, ולכן בינתיים אין לך נשמה.
