שאלתה של סיגל: בשיעור מתאריך 22.01 על "מאמר לסיום הזוהר", דיברת על-כך שהאנושות ובמיוחד אנו עם הנקודה שבלב, לא מבינים שרק ע"י תכונת ההשפעה נוכל לעלות ולא לסבול ייסורים כמו שאנו חווים בעת הקשה הנוכחית. ציינת שכאשר בחינה א' מסתיימת ומתחילה ב' (להשפיע ע"מ להשפיע) הכול משתנה. מה קורה באנושות כאשר משתנה בחינה ממצב למצב? ואיך אנו מרגישים זאת בכלים שלנו?
תשובה: בסוף בחינה א' אנו מרגישים אכזבה מלאה מקבלה, מקידמה, מכל החיים שלנו. זה נמשך זמן מה הנחוץ להכרת ההיסטוריה האנושית וחיינו האישיים. אחר כך, אחרי אכזבה מוחלטת [ראו בעל הסולם, הקדמה לתלמוד עשר הספירות אות ב'] אנו מתחילים להכיר את האפשרות לקיום אחר לחלוטין, באור ההשפעה ולא הקבלה – תכונה עליונה מיוחדת של אהבה ונתינה – ומתחילה בחינה ב'!