קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
פרשת השבוע: שתי פרשות צמודות "אחרי מות", "קדושים", זוהר לעם, קטעים נבחרים
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:
פרשת השבוע – פרשה "'אחרי מות"
תקציר הפרשה:
לאחר מות שני בני אהרן, נדב ואביהוא, מפרט הבורא בפני משה, דינים שונים הקשורים לאופן בו רשאי אהרן לגשת אל קודש הקודשים שבמשכן. הדבר כרוך בהבאת קרבנות מסוימים.
על אהרון לבצע בחירה בין שני שעירי-עזים, אשר אחד מוקרב כחטאת, והשני נשאר בחיים ונשלח למדבר כ'שעיר לעזאזל'.
בהמשך, מופיע האיסור לשחוט בהמה למאכל ללא הבאת קרבן לאהל מועד, כדי לגמול את העם מעבודת האלילים, שהעם היה מורגל בה עד כה.
בסיומו של העיסוק בקרבנות, מורה הבורא למשה לצוות את העם לא ללכת בדרכי המצרים והכנענים, ולא להישמע לחוקותיהם. העם מצווה לשמור את חוקת הבורא כחוקת חיים.
בסיום הפרשה אומר הבורא לעם ישראל, לא להיטמא בכל הטומאות אשר עשו העמים אשר ישבו בארץ כנען לפניהם, שמשום זה מקיאה אותם הארץ מתוכה.
***
קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם"
1. "ונתן אהרן על ב' השעירים גורלות. דוקא אהרן, משום שבא מצד החסד, ויכול להשלים המלכות בחסדים. על שני השעירים, הרומז על המלכות, שממעל שני השעירים, כדי שתתבשם מהמלכות. גורל אחד ל"ה וגורל אחד לעזאזל. שני שעירים רומזים על דינין, ולמה יהיה אחד לה'? אמר הקב"ה, ישב שעיר אחד אצלי, ואחד ילך וישוטט בעולם, כי אם יתחברו שניהם, לא יוכל העולם לסבול".
פרשת "אחרי מות", מאמר "ונתן אהרן על שני השעירים גורלות", אות קט"ז
2. "אחר מיתת בני אהרן, בקש משה לפני הקב״ה, דבר חסד. אמר, אם בני העולם ישובו לפניך, ע"י מי יתברכו? אמר לו הקב״ה, ולי אתה אומר, דבר אל אהרן אחיך, כי בידיו מסורים הברכות למעלה ולמטה. שהוא מרכבה לחסד".
פרשת "אחרי מות", מאמר "כל הנחלים הולכים אל הים", אות ל"ח
3. "…והשיבו את האבן על פי הבאר למקומה. שאותו הדין חוזר למקומו. משום שצריכים אליו לבשם העולם ולתקן העולם. כי הדין הזה שומר את הבאר, שלא תגלה החכמה שבה, רק בעת קבוץ כל העדרים, שה״ס ג׳ קוימ נה״י, שאז הנסיעה, ולאח״כ הוא מעלים החכמה.
ועתה הרי הקב״ה מריק עליכם ברכות ממבוע הנחל, ומכם מתברכים כל בני הדור. אשרי חלקכם בעולם הזה ובעולם הבא. עליכם כתוב, וכל בניך למודי ה׳ ורב שלום בניך".
פרשת "אחרי מות", מאמר "והנה באר בשדה", אות ק"ה
קטעים מתוך "כתבי רב"ש", כרך א', מאמר "ענין יראה ושמחה"
4. משל למה דומה הדבר
"הלא זה דומה, שאדם יכנס ללול של תרנגולים ויגיד להם, אם אתם תקבלו עליכם יראה, שאתם תיראו מלפני, אני אתן לכם לאכול ולשתות, וכל מה שאתם רוצים אני אתן לכם תמורת שאתם יראים מפני. וכי אפשר לומר שהאדם יש לו איזה התחשבות בזה שהתרנגולים יתנו לו כבוד. ועל אחת כמה וכמה הנבראים כלפי הבורא. איזה ערך וחשיבות יש לומר שהבורא זקוק שהנבראים יראו מפניו?".
5. אין אור בלי כלי
"אף על פי שאין בהאור שום השתנות, מטעם "אין העדר ברוחניות", מכל מקום מצד הכלים יש שינויים, והכלים הם מגבילים את האור. כי בהכלים מבחינים את גדלות השפע, מה שהם מתפעלים מהשפע. ואם אין לו (לאדם) כלים, שיוכלו להיות בחינת לבוש להאור, אז לא ניכר שום אור במציאות, כפי הכלל "אין אור בלי כלי", היינו שאנו צריכים לדעת דבר אחד, שאנו יכולים לדבר ממה שמושג לנו בהרגשתינו. ומכאן אנו רואים את נחיצות תיקון של ענין השפעה, שלא לבד שאין מציאות לקבל את הטוב והעונג שהוכן בעדינו, אלא שיש כאן דבר המרחיק אותנו מאמונתו".
***
פרשת השבוע – פרשה "קדושים"
תקציר הפרשה:
הבורא אומר למשה למסור לכל בני ישראל: "קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם".
לאחר מכן מפורטות מצוות רבות ושונות (בין אדם למקום, בין אדם לחבירו, קורבנות ועוד): יראת אם ואב, שמירת השבת, לא לפנות לאלילים, פירוט דיני הקרבת הקורבן ואכילתו, להשאיר מעשׂר מהשדה ומהכרם ואת החלק הנותר לעני ולגר.
לא לשקר, לא לגנוב, לא לעשוק ולגזול ,לא להשבע בשם ה', לא לשנוא את בני ישראל בלב, לא להיות רכיל בעם.
והמצווה המפורסמת: "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'".
קיומן של חלק מהמצוות תקף בביאת ישראל לארץ כנען: מעשר פרי עץ, איסור ללכת אחר עבודות זרות כמו מנבאי עתידות, וחוקים הנוגעים ביחס לגר ולמשפט צדק, וכל זה לשמור בגלל שהבורא צווה.
חל איסור גורף על גילוי עריות וניאוף – על כולן עונש מוות.
הבורא מצווה לבני ישראל לשמור את החוקים כאשר יבואו לארץ, ולהתרחק מכל המעשים שעשו בארץ מצרים, להבדיל בין בהמה טמאה וטהורה, בכך הבורא אומר שהוא יבדיל את ישראל מהעמים, והם יהיו לו לקדושים.
***
קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם"
1. "כשברא הקב״ה את העולם, התקין כל דבר ודבר כל אחד ואחד בהצד שלו, או בימין או בשמאל, ופקד עליהם כחות עליונים. ואין לך אפילו עשב קטן בארץ, שאין עליו כח עליון למעלה בעולמות העליונים. וכל מה שעושים בכל אחד ואחד, וכל מה שכל אחד ואחד עושה, הכל הוא בהתגברות של כח העליון, הממונה עליו למעלה".
פרשת "קדושים", מאמר "כלאים ושעטנז", אות ק"ח
2. "קדושים תהיו כי קדוש. הוי ארץ צלצל כנפים. בשעה שהקב״ה ברא את העולם, ורצה לגלות עמוקות מתוך הנסתרות, ואור מתוך החשך, היו אז כלולים זה בזה. משום זה מתוך החשך יצא אור, ומתוך הנסתר יצא ונתגלה העמוק, וזה יצא מזה. ומתוך טוב יצא רע, ומן הרחמים יצא דין. והכל נכלל זה בזה: היצר הטוב ויצר הרע, הימין והשמאל, ישראל ושאר העמים, לבן ושחור. והכל היה תלוי אחד בחביר".
פרשת "קדושים", מאמר "הוי ארץ צלצל כנפים", אות ז'
קטעים מתוך "כתבי רב"ש"
3. קדושה שלמעלה- ומטה
"ומשום זה אומר ה' "אל יעלה בדעתך להיות כמוני. היינו, שאתם תשארו בבחינת משפיע בעמ"נ להשפיע. אלא אתם צריכים להגיע לבחינת מקבל. כלומר, קבלה ממש. אתם צריכים לשמש עם הכלי קבלה שלכם. אלא רק הכוונה צריכה להיות בעמ"נ להשפיע. כי מטרת הבריאה היא להטיב לנבראיו, שהנבראים יקבלו טוב ועונג. וזה שכתוב "קדושתי למעלה מקדושתכם"".
כרך א', מאמר "ב' בחינות בקדושה"
4. סדר העבודה
"נמצא, שתחילת עבודתו היא הכרת הרע, היינו שהאדם מבקש מה', שהוא ירגיש עד כמה הוא רע הרצון לקבל. וידיעה זו, שהרצון לקבל נקרא "רע", רק הבורא יכול לתת לו להרגיש, וזה נקרא שע"י התורה האדם יכול להגיע לידי הכרת הרע, שפירוש, להכיר עד כמה שהרצון לקבל הוא רע. ואז הוא יכול לבקש אח"כ, שיחליף את הרצון לקבל ולתת לו תמורתו את הרצון להשפיע. התורה עושה ב' פעולות: א. מטהרת, היינו שנותנת את הכלי, היינו החסרון. ב. ואח"כ התורה נותנת לו את האור. על מנת להנות לעצמו, נמצא שמתיחד עם האשה נכריה, שכוונתה רק לקבל לעצמה".
כרך ב', מאמר "מהו קדושה וטהרה בעבודה"
5. "שאנו רואים בגשמיות, שתפלה אמיתית היא באדם ההולך לבקש ממי שהוא איזו טובה, נגיד למשל, כסף.
יש כאן ב' תנאים:
א. שהיה אצל הנותן את הדבר, מה שהוא מבקש ממנו. אם נגיד שרוצה כסף, אז הוא צריך לדעת מקודם, שאדם ההוא הוא עשיר,
ב. שיהיה לו לב טוב.
ואם אחד משניהם חסר, אין מקום לתפלה, על דרך "ישראל קדושים הם, יש לו ואינו רוצה, רוצה ואין לו"".
כרך ג', מאמר "ממעמקים קראתיך ה' (א')"
***
