שינוי תפיסת העולם

שאלה: בחכמת הקבלה פעמים רבות מוזכר המושג "מחסום", כגבול בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. מדוע מכנים את המחסום כמחסום פסיכולוגי? כיצד זה קשור לפסיכולוגיה?

תשובתי: חכמת הקבלה עוסקת בשינוי תפיסת העולם שבתוכו אנחנו חיים. אם חייתי בעולם הזה כמות מסוימת של שנים, אז כבר קיים אצלי רישום מסוים של מידע על החיים. כלומר, החושים שלי הסתגלו לעולם הזה, רכשו כיוונים מסוימים, דרכי תפיסה ותגובות.

התפיסות והתגובות שלי קשורות ביניהן בכל חמשת החושים ויוצרים תמונה אחת, שאחר כך מוטבעת בשׂכל ובזיכרון שלי ואני משתמש בה.

מבפנים צפות ועולות אצלי תמונות ואני משווה אותן עם מה שיש. ההשוואה הזאת נותנת לי תוצאה מסויימת. כלומר אני אפילו לא יכול לומר כיצד אני מכיר ומשיג את העולם הזה, הוא פשוט חי בתוכי והוא מצטייר אצלי כך מבחוץ. זוהי הפסיכולוגיה הנוכחית שלנו.

חכמת הקבלה מאפשרת לנו להרגיש את העולם שלנו בצורתו הרגילה, כמו כל הבהמות, אולם היא מבצעת בתוכנו שינוי צורה פנימי. אני מפסיק לתפוס את העולם בתכונת הקבלה, כלומר לתוכי, ולחשב באיזה אופן אני יכול להרוויח ממה שאני רואה עכשיו, כיצד אני יכול לדחות את מה שלא נעים לי ולקרב את מה שנעים לי.

מפני שכל מה שנמצא לפניי, האגו שלי מיד מחלק לשני חלקים: נעים ולא נעים. עד כמה נעימה לי כל הרגשה, צבע, צליל, פורמט, מרקם, לא חשוב מה, את כל אלה אני מקרב. ומה שלא נעים לי, אני מרחיק. כך מופיע אצלי עולם בעל נפח ולא עולם שטוח. האגו ממיין באופן אוטומטי הכול, ואחר כך נותן לי את תמונת העולם, רק בתוכי. עד שזה לא יוטבע על הרצון שלי, אני לא אדע ולא אוכל להרגיש.

נדמה לנו, שאנחנו רואים באופן אובייקטיבי את העולם הסובב. אבל אנחנו רואים רק את מה שהרצון שלנו, האגו שלנו מגיב עליו ובהתאם לתגובה זו, אנחנו תופסים הכול בצורה חיובית או שלילית. זה מה שמאפשר לנו להבחין בחפצים, בדברים, ומה הם מהווים.

אומרים, שמחוצה לנו אין כלום, פרט לאור העליון. אז תתאר לעצמך, שהאור העליון, בכך שהוא משפיע על האגו, מעורר בנו התרשמויות, תגובות. כך אנחנו קיימים. זוהי התמונה שאנחנו מקבלים בדימוי האגואיסטי הנורמלי שלנו.

אבל ישנה תמונה נוספת, הפוכה, שאותה אפשר לקבל בתצוגה אלטרואיסטית ולא בתצוגה האגואיסטית שלנו. כאשר אני לא רוצה לתפוס הכול כפי שרואה האגו שלי אלא אני רוצה לראות את הדברים כפי שהם נמצאים מחוצה לי. על פי חכמת הקבלה מחוצה לך יש רק אור עליון, ואין חפצים דוממים, צמחים, בעלי חיים ובני אדם. אז איך אני רואה ומרגיש הכול?  הרצון האגואיסטי מורכב לפי עומקו מארבעה חלקים: דומם, צומח, חי ואנושי. ולכן בהם אתה מרגיש כאלה תוצאות.

אם אתה רוצה להרגיש אותם בצורה הפוכה, תתעלה מעל האגו ותעבוד על אהבה, על הרגשות שהפוכות ממך. אז תרגיש ותחווה רגשות אחרים לגמרי.

ההרגשות ההפוכות האלה ייראו לך כבר לא כבני אדם, חיות, צמחים או טבע הדומם, אלא כהופעתו של הבורא, של האור ברצונות שלך. מעל לצמצום (צמצום א'), מעל למסך, באותה צורה שבה תוכל להתאים את עצמך לתפיסה שמחוצה לך, מעל עצמך, בתכונת השפעה. אתה תראה את אותם הרצונות, רק בצורתם ההפוכה, באור חוזר. סכום הרצונות באור חוזר יצייר לך את דמות הבורא. אתה תראה את השילוב שלך איתו.

באותה מידה שבה אתה יכול להיות קרוב יותר לבורא עם הרצונות שלך, מופיעה אצלך תמונה בעלת נפח, ואתה משיג את הבורא, את תכונת ההשפעה, האהבה, מפני שאתה מייצר בעצמך בתוכך את התכונות האלה.

שאלה: כעת אנחנו מקבלים תמונה שטוחה של העולם ורק נדמה לנו שהיא בעלת נפח?

תשובתי: לא, היא משתנה לפי תכונות אגואיסטיות למיניהן. מפני שכל מה שקיים בעולם, זה רק האגו שלך והאור העליון. האור העליון הוא אמורפי, קבוע. ואילו האגו כל הזמן נע או בתוך הפרמטרים האגואיסטיים שלו, או להיפך, בתכונות השפעה אלטרואיסטיות. לכן אתה מרגיש או את העולם שלנו או את העולם העליון. ואין זה תלוי, באם אתה חי את החיים הבהמיים שלך או לא.

מתוך שיעור וירטואלי, 3.09.2017