שילוב של אור ורצון

"ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "מצורע", פרק ט"ו, פסוק ט"ז).

שאלה: מה זה אומר? הרי שכבת הזרע מיועדת להפריה ולידה.

תשובתי: במקרה הנוכחי האיש אינו משתמש בזרע להפריה של האישה, כלומר "זעיר אנפין" ו"מלכות" אינם מתחברים ביניהם, לכן מתרחש שימוש לא נכון ברצון.

רצון שמוכן לשימוש לצורך קבלת האור בעל מנת להשפיע, נקרא "אישה". ואם הוא והיא עובדים בעל מנת להשפיע, אז ביניהם נוצר מרכיב שלישי שנקרא "תינוק", המדרגה הבאה שלהם.

אבל אם היא לא מוכנה לזה, נניח שהיא טמאה, או שבכלל לא מיועדת להיות אישה, אז נחשב שהוא שופך את הזרע על הארץ. כלומר זה רצון לגמרי לא מוכן ולכן הוא טמא.

המערכת הרוחנית נעולה בצורה נוקשה. המדרגה הנמוכה שלך תמיד נמצאת מתחתיך. אבל כאשר יוצא ממך אור למדרגה התחתונה, והיא מסיבה זו או אחרת לא מוכנה לבוא איתך במגע, אז זה הקלקול שלך, מפני שלא הגדרת, לא הכנת ולא גילית את הפגם כמדרגה עליונה כלפי התחתונה.

לכן אתה חייב לעבור טיהור, טבילה ב"אור הבינה", בכך שמתחבר למדרגה העליונה. איש, זה "זעיר אנפין", והמדרגה העליונה, זו "בינה". "זעיר אנפין" צריך להיטהר ב"אור הבינה" (באור חסדים, השפעה) וכבר באותו היום, כלומר עם האור שמאיר עכשיו, הוא לא יכול לעבוד.

חוץ מזה, מבדילים בשילוב בין איש ואישה בזמנים שונים של היממה ובימים שונים: ימי חול, שבת, ראש חודש וכולי. זו תלות מעניינת ומורכבת וחוקים נוקשים מאוד, שקובעים מתי אפשר לעבוד עם האור, בכך שמעבירים אותו מלמעלה למטה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 05.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עבודה סודית
הרבה הוראות, כיוון אחד
להתבסס בעולם הרוחני