דף הבית / קבלה ומדע / חושבים מדע / שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק ב'

שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק ב'

תוכנית טלוויזיה "עולמות נפגשים" בנושא "חכמת הקבלה ומדע", חלק ב'.

בעולם החומר ישנם חוקים שמקבילים לחכמת הקבלה העוסקת בדרגת ה"מדבר" שבאדם, ושמוגדרת על ידי בעל הסולם כ"חוקים קבועים ומוחלטים" שמגיעים עד העולם הזה. על מנת להבין נכון את המציאות ואת החיים שלנו עלינו לעבור למימד של כוחות של: התנגדות, התנגשות, חיבור ולכל התופעות האחרות שביניהן. את הדוגמאות לכך אנו שואלים מעולם הדומם והמדעים המדויקים.

הפיזיקה מגדירה "כוח" כגורם חיצוני כמו: תנועה, האטה או האצה שמוציא את הגוף מאיזון. על פי חכמת הקבלה האדם נפעל על ידי כוח שהוא הרצון להשפיע, המצביע לו על מצבו הנוכחי שאינו מלא בתענוג. החיסרון שנחשף לאדם מניע אותו לתכנן את צעדיו כך שיגיע אל המקום שבו יוכל ליהנות.

חוק התנועה הזה פועל בכל רמה שבאדם. בדרגות דומם, צומח, חי שבאדם הוא פועל באופן סביל. ברמת ה"מדבר" הוא פעיל בזכות שיתוף פעולה עם האחרים ליצירת רצון, כוונה ומטרה משותפים.

חכמת הקבלה עוסקת באינטראקציה של שני הכוחות. מצד האור, זהו כוח הרצון להשפיע הנאה. מצד החומר, הנברא זהו הרצון ליהנות, הרצון לקבל.

סך כל הבריאה הינו רצון. הרצון מתפתח ומשתנה על פי דרגת העביות שלו שהיא דרגת התגובה שלו לאור העליון שפועל ברצון כולו. האור העליון בעל תכונה אחת – השפעה שמורגשת ברצון כתענוג. כשהרצון מרגיש עצמו כנהנה מהאור, הוא מתחיל לפתח רצון כנגדו. הוא מתקרב לאור – לקראת התענוג לא באופן פאסיבי כבדומם אלא באופן אקטיבי יותר כמו בדרגת הצומח והחי. כבני אדם הנמצאים בדרגה עליונה מהחי, ביכולתנו לצפות קדימה ולבצע גם פעולות בלתי נעימות עבורנו בהווה אבל כאלו שיתנו לנו רווח גדול בעתיד.

האדם תמיד פועל וצועד לקראת התענוג, בהתאם לכל דרגה בה הוא נמצא. עומק התענוג הוא כעומק הרצון אליו. בהתאם לרצון מתפתחים בנו אפשרויות התגובה ותכנון הפעולה לקראת התענוג.

על פי חוקי הפיזיקה: לכל כוח יש גם עוצמה וגם כיוון, אין כוח אחד ללא כוח שני, הדומם אינו יכול לנוע מעצמו אלא אם יופעל עליו כוח חיצוני. כך גם על פי חכמת הקבלה. אנחנו נעים מאינרציה של כוח פנימי שהינו הרצון הכללי המשותף, הרצון ליהנות, וכוח חיצוני שמצביע היכן נמצא המילוי להנאה. שני הכוחות הללו פועלים להתקרבות תמידית אחד אל השני.

לא קיימת כל אפשרות שהאדם ינוע מבלי שיתקיים צירוף בין שני הכוחות. יתרה מזו כוח אחד אינו קיים ללא הכוח השני.

הפיזיקה הקוונטית המתפתחת חילקה את כל העולם לחלקיקים, לכמה שיותר חלקיקים ואפילו לשדות כוח. היא הגדירה חלקיקים חיוביים וחלקיקים שליליים. על פי המודל הפיזי של החלקיקים. יש לנו את החלקיקים שקוראים להם "פֶרֶמיונים" שיש בהם כוח פועל נגד החיבור יחד, וה"בוזונים" שיש בהם כוח הפועל לחיבור. הם מסומנים כמינוס ופלוס. האלקטרונים מתקרבים זה לזה ונדחים זה מזה ברצון שהוא ברמת הדומם שאינו פעיל. אין כאן רצון הפועל מעצמו. התיאור הזה די דומה לתיאור שני הכוחות בחכמת הקבלה. הדמיון הוא רק ברמת הדומם. בכל המיקרו קוסמוס שלנו, אין יותר ממערך של כוחות. יש כוח שמתגלה כשדה, כשדה כוח ושעל פי תפיסתנו שלנו אנו מקבלים את התמונה שלו כחלקיק. אין חלקיקים. יש רק כוחות הנמצאים בהתפתחות הדדית זה עם זה, באינטראקציה מסוימת שקוראים לה "אטום".

הפיזיקה מלאה התחבטויות ומתקשה לקבוע האם אנחנו חלקיקים, כוחות, או גם וגם, בעוד שמבחינת הקבלה יש רק שדה של כוח. מדעני הפיסיקה מחפשים אנרגיה גדולה. הם מנסים לייצר עוד ועוד חלקיקים, עוד ועוד אינטראקציות, על מנת לגלות חלקיקים או כוחות חדשים נוספים. אפשר שאז אולי יגלו חוקים חדשים ויגיעו לתפיסת חכמת הקבלה. הפיסיקאים מחפשים כל הזמן את האנרגיה הכללית, האנרגיה הכללית הזו שהינה כוח ההשפעה הגדול שאנו קוראים לו "בורא" שהוא מחזיק בכוח החיובי ונמצא מאחורי כל הפעולות וכל הבריאה באופן נסתר. זו האנרגיה של האור שבאה לידי ביטוי בתופעות שונות והיבטים שונים.

האור הוא כוח הפועל בנפעל – ברצון. כשהרצון מתחיל להרגיש בתענוג, מתפתחים בו רגש, שכל, חכמה ותכונות פנימיות להשגת תענוג גדול ומרבי ככל האפשר.

הרצון הפעיל מופיע רק ביחס לבני האדם. באדם יש רצונות והתנגדויות, שאיננו יודעים לסדר לארגן או להבין באופן מוחלט. על פי חוקי הפיסיקה, לדומם אין כל התנגדות או רצון משלו. התנהגות הדומם היא בהתאם לצפייה שלנו לאופן בו אנו תופסים אותו. ממצאי הפיסיקה הם מנקודת המבט של האדם שחוקר את הדומם. היה זה איינשטיין שאמר לראשונה שהכול תלוי בצופה ושללא צופה איננו יכולים לדבר על כלום. מתוך ההתבוננות שלנו בחלקיקים הנמשכים אחד לשני, ובכוחות הפועלים בהם, יש באפשרותנו להעתיק את ההתנהגות הזו לעצמנו. לדמות עצמנו כחלקיק, כשחבר ועוד חבר גם הם כחלקיקים שביניהם פועלים כוחות באינטראקציות.

כשאנחנו מגיעים באמת לעמקות החומר ומתחילים לחקור את הפנימיות שלו ואת התרחשות הפעולות בו, אנחנו רואים שהכול יחסי – ביחס לאדם הצופה בחומר. הכול תלוי באדם ובמה שעובר דרך החושים שלו. אנחנו דנים רק בהתפעלות שלנו ממשהו, ממה שאנחנו מרגישים בתוכנו על תופעה כזו או אחרת. למעשה אנו מגלים גילויים בהתאם להשפעה החיצונית ולאנרגיות או לכוחות ועוצמתן בהם אנחנו נמצאים. חכמת הקבלה מחלקת זאת לשני חלקים: אור וכלי, או כוח השפעה וכוח קבלה. אנחנו כוח המקבל על פי התפיסה הסובייקטיבית שלנו, מתוך צפייתנו בתופעה, והבורא הוא הכוח המשפיע.

אין שום דבר אבסולוטי, הכול יחסי.

אנחנו יכולים לשנות את המציאות שלנו על ידי כך שנעלה מהמקום שבו אנחנו נמצאים. כלומר אנחנו יכולים לעלות את הרצון לקבל לעצמנו למימד של רצון להשפיע מעל ההגבלות והרצונות שלנו. במימד הגבוה יותר הרצון לקבל והרצון להשפיע פועלים זה כנגד זה יחד, ואנחנו ביניהם קובעים מה תהיה האינטראקציה בה יפעלו. בכך אנחנו עצמנו הופכים למדענים וחוקרים שעוברים ניסיונות שמהם אנו בונים הסתכלות נכונה על הבריאה.

האדם עולה ממקומו ממצב בו אינו יכול לעשות שום תנועה ללא כוח חיצוני שיזיז אותו, והופך להיות כוח שמפעיל, שקובע שמשפיע.

כל חכמת הקבלה מיועדת להעניק לאדם יכולת למשוך כוח מלמעלה ולהזמין את הכוח החיצון לו. חכמת הקבלה מאפשרת לאדם להגיע לכוח ההשפעה, שהוא הכוח העליון של הטבע העליון, והופכת אותו לתושב המימד הבא. כשהאדם מצליח לקלוט את הכוח הזה, הוא נכלל מהרצון לקבל וגם מהרצון להשפיע ורוכש לעצמו שני כוחות שמאפשרים לו לנהל כל דבר. הוא יכול לעוף ממקום למקום בתוך היקום הזה, יכול לעבור מהיקום הזה ליקום הבא, יכול להיות למעלה מזמן, תנועה, מקום, מהירות, שהם הפרמטרים של הפיסיקה, של הדומם.

הפיזיקה של הדומם קיימת בתוך הרצון לקבל בלבד. כשאנחנו מתחילים לעבוד עם הכוח של הרצון להשפיע, גם השמיים אינם הגבול. אנחנו חוצים גם את מהירות האור.

כשאנחנו מזדהים עם הכוח הפועל ולא הנפעל אנחנו הופכים לכוח במקום להיות חומר או חלקיק. בכך אנחנו הופכים להיות כבורא ויכולים לברוא לעצמנו כל מצב שנרצה.

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

תוכניות קודמות:
שיחה על חכמת הקבלה ומדע, חלק א'
שיחה על כוח הטבע המנהל את העולם
שיחה על עולם הרגש, חלק ב'

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest