קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: העיקרון ליצירת יחסים טובים בין בני הזוג אומר: "על ידי חיבור ואהבה כל אחד נכלל מהאחר, מתעשר ורוכש עוד ועוד כוחות. התנאי לכך הוא שהאדם מקטין את עצמו ביחס לזולת ולא מעמיד את עצמו כגבוה ממנו". כיצד מממשים את העיקרון הזה ביחסים בין בני הזוג?
תשובתי: בין בני הזוג נוצר קשר כמו בין שתי טבעות משולבות אחת בשנייה. האגו של כל אחד הוא עיגול שבתוכו האדם חי. הוא שומר על הגבולות ורוצה לקבל בתוכם מילוי וחוץ מזה שום דבר לא מדאיג אותו. והוא רוצה גם לקבל תענוג ולהתמלא מבן הזוג. אם הוא מתמלא בזכות זה שמיטיב לבן הזוג, אז זה נקרא אצלנו אהבה. ואם הוא מתמלא על ידי זה שרק לוקח מבן הזוג ולא מחזיר לו שום דבר, אז זה נקרא שנאה. אבל, בסופו של דבר, המטרה היא אחת והיא מילוי עצמי.
וכאן אני מתחיל לעבוד לפי התוכנית המחושבת מראש שעליי לבטל את עצמי. ככל שאני מפנה יותר מקום בתוכי מהאגו שלי, מסרב למלא אותו, כך אני יכול להכניס יותר ויותר רצונות של הזולת, כלומר של אשתי במקום הרצונות שלי. בצורה כזאת כל אחד מבטל את האגו שלו כדי לקבל את הרצונות של אדם אחר.
בסופו של דבר נוצר שטח משותף שבו אני ביטלתי את עצמי כדי ליהנות לאשתי וגם היא עשתה את אותו הדבר כלפי כדי ליהנות לי. כך אנחנו נמצאים בשטח משותף, שבו קיימת הסכמה מלאה בהדדיות ובחיבור בינינו. על ידי הוויתור שלי וגם הוויתור שלה, אני קיבלתי את הרצונות ואת המחשבות שלה והיא קיבלה את הרצונות והמחשבות שלי. לפחות במידה מסוימת, ברור שלא את הכול מיד.
השטח המשותף הזה נקרא תחום החיבור בינינו, האיחוד, שבו אנחנו מרגישים רצון משותף, משיכה והבנה משותפת. בשטח הזה קיימים בינינו הסכמה, ברית ואהבה. האהבה אומרת שאני רוצה למלא רצונות מסוימים של בת הזוג שלי וגם היא רוצה לעשות אותו הדבר בשבילי. בינתיים זאת לא אהבה מוחלטת ושלמה, אלא רק אהבה חלקית, אבל אנחנו מודעים לכך ושומרים עליה ודואגים לקיומה.
שאלה: על חשבון מה אני מתעשר ורוכש כוחות נוספים?
תשובתי: בזכות הקשר שלי עם הזולת, אפילו בשטח משותף הקטן ביותר, אז כל היתר של שטחו כולל רצונותיו, ויכולותיו עוברים גם לרשותי. כי אם קיימת בינינו אהבה, הסכמה, חיבור בשטח משותף כלשהו, אנחנו כבר לא אויבים. אנחנו עדיין לא הגענו להסכמה מלאה, עדיין לא עבדנו על זה. יתכן שהשאלות הללו עדיין לא התעוררו בנו ולא עומדות לפנינו כמו מחסומים שחייבים לפנות ולהסיר. אבל אחרי שמגיעים להסכמה חלקית, לקשר כלשהו, לאהבה ולתמיכה, אז כבר אפשר להיות בטוח שהצד הנגדי יעמוד לצידך, יהיה שותפך.
אני מוותר על הרצונות ועל המחשבות שלי ומוכן לקבל רצונות, מחשבות וציפיות של בת הזוג, זאת אומרת שאני מבטל את עצמי כלפיה. הטבע עוזר לנו בכך, הוא קושר אותנו על ידי רכוש משותף, בית ומשק משותפים. הוא מחייב אותנו לדאוג אחד לשני כי אנחנו לא יכולים להתקיים בנפרד. והעיקר הוא שאנחנו מולידים ילדים משותפים שכלפיהם מרגישים אהבה אינסטינקטיבית טבעית.
ואז מסתבר שנוצר בינינו תחום משותף בדרגה ארצית, גשמית. ומאיתנו נדרש למלא את התחום המשותף שלנו בשכבה יותר עליונה על ידי ויתור על האגו שלנו אחד כלפי השני, וחיבור בנוסף לכך.
במיוחד בימינו אנחנו הגענו להתפתחות אגואיסטית כזאת שכבר לא אכפת לנו לא מהבית, לא מהרכוש המשותף ולא מהילדים המשותפים. לכן, אם אנחנו לא נבנה את התוספת הרוחנית, אז אנחנו ללא ספק נתגרש.
וברור שאף אחד מאיתנו לא היה מסכים לבטל את עצמו כלפי הזולת, אבל אנחנו עושים זאת במכוון למען מטרה עליונה. "שלום בית" מביא לנו המון תועלת, שומר על העצבים, על הבריאות, חוסך לנו שנות חיים, מביא שלווה. חייבת להיות שטיפת מוח רצינית ביותר בקנה מידה כלל חברתי כדי להסביר זאת לאנשים. אם כל אחד יסכים לראות בבן הזוג גילוי של הכוח העליון, דמות שדרכה הבורא מציג את עצמו כלפי האדם, אז הוא יצטרך להקטין את עצמו.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 46, 01.08.2012
ידיעות קודמות בנושא:
כל אוצרות העולם בתוך גלידה אחת
חיבור חזק על בסיס אגו כפול
השטח המשותף שבו נולדת המשפחה
