דף הבית / חינוך, ילדים / שותפות וביטוי עצמי

שותפות וביטוי עצמי

שאלה: האם אתה יכול לתת דוגמא ליחסים הדדיים בין בני אדם, שאפשר לכנות אותם "אינטגרליים"?

תשובתי: שיתוף פעולה הדדי, זה כאשר אדם מקבל ונותן בצורה מאוזנת. אם בין בני אדם קיימת כזאת מערכת של יחסים הדדיים, זה נקרא שהם מחוברים הדדית באופן אינטגרלי.

אני לא רוצה לחזור על עצמי ולהישמע כסוציאליסט או קומוניסט. אני בכלל לא שייך אליהם. אבל החברה האינטגרלית היא חברה שבה כל אחד מקבל כמה שנחוץ לו, ונותן לחברה את מה שנחוץ. זהו הקשר ההדדי הגלובלי והאינטגרלי.

יחד עם זאת, האדם נהנה ומתמלא בהרגשות שלו ממה שהוא מגלה בקשר האינטגרלי. יוצא, שככל שהוא נותן לאחרים, ככל שהוא נכלל יותר בחברה האינטגרלית, כך הוא מתמלא ממנה יותר. הוא מתחיל לגלות את המערכת הזאת, להיכנס לתוכה, להיות שייך אליה.

הוא הופך לחלק בלתי נפרד ממנה, כמו רכיב אלקטרוני, נגד או קבל, שמוכנס לתוך סכמה, ואז כל הסכמה עובדת יחד איתו בהרמוניה כללית, והוא מרגיש שהיא עוברת דרכו.

האדם מתחיל להבין שהתועלת שלו היא רק בכך שהוא כלול לגמרי במערכת הזאת.

יחד עם זאת, הוא לא מאבד את הייחודיות שלו, מפני שהוא נותן דווקא את עצמו, את התכונות שלו. אם אתה קבל, אז אתה משמש כקבל, ואם אתה נגד – אז כנגד. כלומר, אתה מי שאתה.

הטבע בכוונה ברא אותנו ככאלה, כדי שדווקא המימוש המקסימלי שלך בסכמה הכללית הזאת ייתן לך את האפשרות להשתלב בה בצורה אינטגרלית. ההשתתפות האישית, האינדיבידואלית, המיוחדת שלך אינה מנוגדת לאינטגרליות של כל הסכמה, אלא להיפך: אתה מקבל בתוכה ביטוי עצמי מוחלט.

מתוך שיחה בנושא החינוך האינטגרלי, 11.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
אל תפריעו לי בצינוק הנוח שלי!
התסיסה התוססת
כשהחופש גרוע יותר מהשעבוד

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest