שהזוהר יחיה בתוכי

זוהר: כשנחרב בית המקדש, וגלתה השכינה בארצות זרות ביניהם… כולם בכו על זה, וקשרו בכיה ואבלות. וכל זה על השכינה שגלתה ממקומה. וכמו שהיא נשתנתה בגלות ממה שהיתה, כן בעלה, ז"א, אינו מאיר אורו, כי אין לו אז למי להאיר, ונשתנה ממה שהיה. שכתוב, "חשך השמש בצאתו", "כן משחת מאיש מראהו", מאותו העבד, מטטרון, שבעת הגלות נשתנה צורתו ומבעיו, שהם ירוק לבן ואדום, ממה שהיה.

אנו קוראים ומצפים שהזוהר ישפיע עלינו. ואין זה חשוב אילו מילים אני קורא, הרי בלאו הכי אינני מבין מה עומד מאחוריהן.

אני לא מבין מה המשמעות של: ירוק, אדום, עבד, מטטרון, מלכות, עבורי הן כולן אותו הדבר. אני רק רוצה, שזה יתגלה אליי, וזה הכל!

ואם פתאום נדמה לי שאני מבין דבר מה ואני יוצא מהשיעור רגוע, כאילו רכשתי משהו – זהו שקר! אני לא רכשתי דבר, אם לא השקעתי מאמצים על כל מילה אשר לא היתה מובנת לי. אני רוצה שזה יתגלה לי! וזאת תהיה המדרגה הבאה שלי.

אני רוצה להרגיש בצורה ריאלית על מה מדבר הספר, כדי שהוא יקום לתחייה בתוכי!

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 03.01.2010

רשומות קודמות בנושא:
הנסחפים על ידי האור