קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, הקדמה לספר "פנים מאירות ומסבירות", אות ז':
"אמרו ז"ל, אשר השכינה בתחתונים צורך גבוה. …משל למלך שיש לו מגדל מלא כל טוב, ואין לו אורחים, אשר ודאי, לאורחים יושב ומצפה, דאם לא כן, נמצא כל ההכנה ללא הועיל ולתוהו, וכדומה, למלך גדול שנולד לו בן לעת זקנתו, שהיה חביב לו ביותר, וע"ע, מיום הולדו חשב בעדו מחשבות וקבץ כל הספרים והחכמים המצוינים שבהמדינה, ועשה בעדו בית מדרש לחכמה, וקבץ כל הבנאים המצוינים ובנה לו היכלי עונג, וקבץ כל בעלי הניגון ושיר ועשה לו בתי זמרה, וקבץ ממיטב המבשלים והאופים שבמרחבי המדינה והמציא לו מכל מעדני העולם וכו'. והנה נגדל הבן ובא בשנים, והוא סכל, אין לו חפץ במושכלות, והוא סומא אינו רואה ואינו מרגיש, מיופי הבנינים, והוא חרש לא ישמע קול שרים ושרות, והוא חלה במחלת צוקר, אינו ראשי לאכול אלא פת קיבר לבד, והנה כדי בזיון וקצף. ובזה תבין אמרם ז"ל על הפסוק, אני ה' בעתה אחישנה… היות שיש ב' דרכים להשגת המטרה :
או על ידי תשומת לב מעצמם, שהוא נקרא דרך תשובה, ואם יזכו לזה יקויים בהם אחישנה, כלומר, שאין על זה זמן קצוב, אלא מתי שיזכו יוגמר התיקון, כמובן.
ואם לא יזכו לתשומת לב, יש דרך אחר, שנקרא דרך יסורין, ע"ד שאמרו ז"ל אני מעמיד להם מלך כהמן, ובע"כ חוזרים למוטב, והיינו בעתה כי ע"ז יש זמן קצוב. וירצו בזה."
במקרה שלנו, המלך שולט בכל המצבים. הבן נולד עם תכונות ויכולות מסוימות, עם תנאים פנימיים וחיצוניים, בהתאם למחשבה ההתחלתית של העליון כדי להביא אותו למטרה הסופית. הוא חייב להשיג את הכלי הנכון לפי ההתפתחות הרגשית והשׂכלית, ולהכיר את אביו כדי להיות כמוהו לפי התוכנית שאותה המלך הכין בדאגה ואהבה חלוטה עבור בנו היחיד והאהוב.
לכן אין לנו שום ספק שאנחנו נשיג את המטרה הזאת. אבל כדי להשיג אותה אנחנו חייבים לפתח את ה"כלים" שלנו, וההתפתחות חייבת לבוא מתוך הרצון שלנו. אנחנו בטוח נרצה בזה, כיוון שהמטרה מחייבת אותנו לרכוש רצון והשתוקקות אליה. השאלה היא רק, איך אנחנו נשיג את הרצון, או על ידי מכות, מחוסר ברירה, בכך שאנו מוּנָעים על ידי תענוגים או ייסורים, או אף על פי שאנחנו מרגישים תענוגים או ייסורים, אנחנו נשתדל על ידי בניית הסביבה להשיג את החיסרון הנכון בעצמנו.
זהו חיסרון ללא חיסרון, ולכן העבודה שלנו נעשית ב"למעלה מהדעת", למעלה מהשׂכל והרגש ששולטים בנו עכשיו. אנחנו צריכים כל הזמן להשתוקק למצב העל טבעי הזה, שהוא למעלה מהטבע שלנו. וזה אפשרי רק על ידי תמיכת הסביבה, הקבוצה, שתשפיע עלינו ערכים יותר גבוהים ויותר קרובים למטרה הרוחנית. וכך צעד אחר צעד אנחנו נתקרב אל המטרה.
הכול תלוי רק בסביבה הנכונה, ולכן הבוחר כל פעם בסביבה טובה יותר, הוא זוכה לשבח, כלומר מתקדם בדרך "אחישנה", בעצמו, מרצונו, ובכך מזרז את הזמן וחוסך מכות, והדבר הזה טוב בעיניו ובעיני הבורא. ואם לא, אז להיפך, כל התפתחות תהיה על ידי הקדמת הייסורים. אנחנו בכל מקרה נצטרך להתקדם, אבל כבר ללא שום שמחה, לא מצד הבורא ולא מצד הנברא, אלא באריכות הזמן.
מתוך ההכנה לשיעור, 25.06.2013
ידיעות קודמות בנושא:
מעלית בין קומות ההשגה
עוד ועוד נקודה אחת של דבקות
ברית נצחית עם התחדשות תמידית
