דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / קבוצה / הפצה / שבע מיליארד נמלים מחוברות

שבע מיליארד נמלים מחוברות

אנחנו יכולים להוציא מהטבע כוח כלשהו שישנה אותנו בצורה כזאת שאנחנו לא נזיק לאחרים. אנחנו נכיר בכך שאנחנו תלויים זה בזה, ומתוך הראייה הזאת אנחנו נתקן את עצמנו. בצורה כזאת אנחנו יכולים להגיע לבני אדם, להסביר להם ולהציע לסדר ביניהם יחסים חדשים, יחסים טובים.

יש לנו כוח שבעזרתו ניתן לתקן את היחס הרע בין אדם לחברו, ובכך להפוך את העולם שלנו לטוב. אם נצליח לעשות זאת, החיים שלנו יהיו יפים, טובים.

השינוי הזה ייעשה על ידי כוח התיקון שאנחנו נביא לאנשים. אבל כדי למשוך את הכוח הזה, אנחנו נצטרך להיות בכוונה אחרת לחלוטין, בכוונה על מנת להשפיע לזולת.

לקהל של שבעה מיליארד אנשים יספיק רק רצון להגיע לחיים טובים ברשת הקשר הטוב ביניהם. לשם כך אנחנו רק צריכים לארגן להם סדנאות, "שולחנות עגולים", חוגי בית. הם ישמעו עד כמה אנחנו קשורים זה לזה ותלויים זה בזה, ובסופו של דבר יבינו שכדאי לנו לשנות את הטבע שלנו. אחרת אנחנו נהיה כמו העקרב שעקץ את הצפרדע כאשר היא העבירה אותו לעבר הנהר ומת יחד איתה. מתוך הטבע האגואיסטי שלנו אנחנו לא נוכל לעשות שום דבר טוב – עלינו לשנות אותו.

זה לא מספיק לראות סרטים על כך שאנחנו קשורים זה לזה, צריך לשנות את הטבע שלנו באופן מעשי. יש פער עצום בין סרט לבין מימוש פרקטי. אנחנו יודעים שאנחנו יכולים לומר מילים יפות מאוד בישיבת החברים, ואחר כך אנחנו יוצאים לרחוב ומתנהגים כמו אגואיסטים רגילים. אין לנו ברירה, זה הטבע שלנו.

אבל לשבעה מיליארד האנשים זה מספיק אם הם יהיו בכוונות כאלה. אנחנו נגיע אליהם עם המאור המחזיר למוטב, נעביר להם סדנאות, ואז דרכנו הם יקבלו מלמעלה כוח שישנה אותם ויתקן את היחסים ביניהם.

אבל הרצון לקבל שלנו הרבה יותר גדול, ואנחנו צריכים באמת לשנות את הכוונה שלנו שהיא תהיה בעל מנת להשפיע. ההבדל הוא, שאנחנו חייבים להפסיק להיות אגואיסטים. וכל השבעה מיליארד רק מקבלים כוח לא לעקוץ אחד את השני, כי כל אחד מתחיל להבין שאם הוא עוקץ את האחר, הם טובעים יחד בנהר הסוער, כמו אותו הטיפש היושב בסירה וקודח תחתיו חור בדופן הסירה.

על ידי כוח האור שהאדם מקבל הוא יכול לשמור על עצמו כדי לא להזיק לאחרים. הוא יודע שאסור לו לקדוח חור בסירה, כי הם יטבעו יחד בים של האגו שלהם.

ואז כתוצאה מהחינוך האינטגרלי, האדם מתחיל להרגיש שכול האנושות כולה היא גוף אחד, וצריך להתייחס לכולם כמו למשפחה אחת. האור העליון נותן לי יכולת להרגיש כאב מזה שאני דוקר מישהו. אני בעצמי מרגיש את הדקירה ואומר "אוי". וזה לא הוא שסובל, אלא אני סובל, משום שאנחנו גוף אחד. "גוף אחד" זה כמו שאתה מקבל מכה ברגל, אבל מרגיש את זה גם בראש.

כך יתקשרו ביניהם כל בני האדם בעולם הזה, והם לא יצטרכו לעבוד נגד הטבע שלהם. העבודה שלהם היא רק על ידי הסדנאות, על ידי החיבור, להתחיל להרגיש שהם נמצאים בתלות הדדית, כמו נמלים שחיות כמו משפחה אחת גדולה, מיליארדי נמלים בקן אחד.

זאת אומרת, הם לא יצטרכו להגיע להכרת הרע בטבע שלהם. הטבע נשאר אותו הטבע, רק שמתגלה קשר בינינו כל כך חזק שאנחנו ממש נרגיש אותו. אנחנו נראה את מערכת הקשר בינינו בצורה כל כך ברורה, שאם אני עושה משהו רע לשני אני מרגיש את הרע הזה בתוכי.

זה נקרא "ואהבת לרעך כמוך". ואין בזה שום פלא, זה רק גילוי המערכת הטבעית שבה אנחנו קשורים זה לזה.

מתוך השיעור על המאמר מספר "שמעתי", 13.07.2014

ידיעות קודמות בנושא:
מפני שאני עקרב
כל העולם הוא קן נמלים אחד
במרוץ נגד הזמן לפני גמר התיקון

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest