דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / שבועות – על נתינה ומסירה

שבועות – על נתינה ומסירה

שבועות, מתן תורה, נפרש על אלפי שנים. מה בעצם העניקו לנו על הר סיני? למה אנחנו כל הזמן חוזרים אליו? כמה פעמים אפשר לקבל את התורה?

העם היהודי התגבש ועוצב בכור ההיתוך, הר סיני. מעל לפסגה, בענן שחור הבזיקו ברקים, רעמו רעמים, ואנחנו הצצנו בפחד מתוך המחנה. מכל עבר נשמעה תרועת שופרות. כאשר ניגשנו לתחתית ההר, ההר רעד והעלה עשן ומשה החל לעלות מעלה  לפי קריאת הבורא.

או, שהתורה איננה מתארת כלל את התמונה ההוליוודית הזאת אלא משהו הרבה יותר עמוק ורציני, את מה שמתרחש בנו, העכשוויים. יכול להיות, שהענן ירד על הלב? יכול להיות, שהיה זה הר השנאה שנתלה מעלינו כעשן ואש? יכול להיות, שבתוכנו רעמו ובערו היצרים, וכך חייבו אותנו להיחרד עד עמקי מהותנו?

תורה, זה לא ספר דברי הימים על מעשים בעבר, אלא להיפך, היא מתארת רגע שבו נקבע העתיד שלנו. לראשונה נדרשת מאיתנו תשובה ברורה: האם אנחנו מוכנים לקבל על עצמנו לחיות בערבות הדדית כחוק חיים? כי דווקא זוהי "התורה", ספר הוראות איך להפוך להיות ערבים זה לזה.

מאז, מדור לדור הועבר השיעור העיקרי: את התורה שניתנה פעם צריך לקבל שוב ושוב, לקבל אותה ליד הר של שנאה, תחת נהמה של איתני הטבע שמשתוללים בתוכנו. בזמנים שקיבלנו וקיימנו את החוק הזה, חיינו יחד על אדמתנו. בזמנים שדחינו את החוק, התפזרנו בקרב העמים.

מה שמפליא בעידן המודרני, שאדמת ישראל ש"ניתנה לנו במתנה", בדומה לתורה, גם "מחכה" שנקבל אותה. מרגע הכרזת העצמאות חלפו כמעט 70 שנה. לפני מחצית המאה חיברנו מחדש את ירושלים, אבל זו עדיין לא ערבות, לא עם שמלוכד "כאיש אחד בלב אחד". כן, "יצאנו פיזית ממצרים", חזרנו הביתה, אבל מבחינה פנימית עדיין לא עברנו דרך הר סיני ולכן אנחנו מסתכנים בפספוס הסיכוי שלנו לקבלה.

מדינת ישראל המודרנית היא חלון הזדמנויות היסטורי. ובעיקר, הוא פתוח לא רק עבורנו, אלא גם עבור העולם כולו. הרי היום כל האנושות הופכת לחבית אבק שריפה של יצרים והבחירה שלנו תהיה בחירה מכריעה.

תרופה על פי דרישה

שבועות, כמו גם כל החגים היהודיים, נושא קריאה לפעולה. הוא מואר, מלא בלובן, אבל אין הוא פשוט. אם היה מספיק למשך שנייה להחזיק בידיים ולחייך זה לזה, כבר מזמן היינו בונים כאן עיר "גן" שהיא חגיגה לעיניים.

אבל לא. נתנו לנו ארץ והזדמנות לחיות בה באחווה, ואילו אנחנו במקום זה מתגאים, רבים, מנצלים אחד את השני ומנסים לפתור בעיות כשהן מופיעות.

הגורל העניק לנו במתנה הזדמנות ייחודית לאיחוד, אבל אנחנו אפילו לא מבינים מה קורה. לעומת זאת אנו נוהגים בנוקשות, נתקלים אחד בשני כמו ב"פינות חדות", אדישות חונקת את בני האדם, כעס שורף, ירי של איבה סקטוריאלית מחריש אוזניים, ואנחנו מעמידים פנים שהכול נורמלי, לא נורא אפשר לחיות. מאחורינו יש עבר של מקרי אסון, שזה נראה כחטא להתלונן.

אבל זוהי הפסקה ולא יותר! למעשה מוחצים אותנו בהדרגה אבל בבטחה, עם הגב להר, לעבר ההר של שנאה עצמית. אנחנו לא מציצים החוצה מתוך המחנה, אבל הוא בכל מקרה תלוי ועומד מעלינו, ממש עכשיו. כמובן, בינתיים איננו שמים לב אליו ואין לנו הרגשה של צורך בתורה. לעיתים הוא מנצנץ, לעיתים החום מכה, לעיתים הלב שואג "תחת מכסה המנוע"… אבל אנחנו כבר נמצאים על אדמתנו, ולא באיזה מדבר…

לא! אנחנו נמצאים איפה שנמצאים הלבבות שלנו. במדבר של יחסים עקרים וחסרי רגש. ואם פתאום אנחנו מגלים כיצד האגו קורע אותנו לגזרים, או אם אנחנו מנסים להתחבר למשהו שלם, אנחנו נתקלים בפיצול פנימי שלא ניתן להתגברות, אז אנחנו זקוקים  לעזרה.

מתברר, "שיציאה "נומינלית" ממצרים, זה עדיין לא הכול. המבחן העיקרי עוד לפנינו. כל הדרכים מובילות אל ההר. ומתחתיו, לאחר שלבסוף מבינים את הבעיה, מזהים את המחלה, אנחנו מבינים ונוטלים את התרופה. גם קודם לכן היא הייתה ב"בית המרקחת" הזה, אבל לא הרגשנו שאנחנו חולים. זאת הסיבה שמתן תורה וקבלת התורה, אינם אותו הדבר.

סם החיים או רעל?

תורה זו תרופה שמיועדת אך ורק ל"שימוש פנימי", לחיבור בינינו. כל הצרות שלנו, הגלויות, חורבן של בתי המקדש, נדודים, גירושים התהוו עקב שנאת חינם, שהפכה אותנו לרחוקים וזרים זה לזה.

התורה מאפשרת לנו להתקרב שוב, "לצאת "מקו האש". אבל אם אנחנו מגבילים את עצמנו בשימוש חיצוני בה, ולא משתוקקים לאיחוד של כל העם, אז "סם החיים" הופך ל"סם המוות".

לא, אין אלה מטאפורות, אלא מושגים מדויקים שבהם משתמשים חכמינו. אם איננו משתמשים נכון בתורה או שמשתמשים בה אבל לא לפי ייעודה, אנחנו אפילו לא רואים איזה נזק אנחנו גורמים לעצמנו. לפעמים עוד מתרברבים ב"טוהר", למרות שלמעשה שקענו בבוץ עצמי עד לאוזניים. סקטורים גדולים במדינה נמצאים "בעולמות מקבילים" כמעט שלא באים במגע זה עם זה. אחדים חיים על חשבון שאר האוכלוסייה ועוד מעמידים את עצמם נגדה באמתלה של "צדק".

לכן כל מה שמפריד בינינו, ישירות או בעקיפין במעטה של חיצוניות של מילים נכונות ויפות, זה סם המוות. הוא זה שמכלה את כולם.

אם נרים את עינינו מהדאגות היומיומיות, אז נראה עד כמה התרחקנו זה מזה. אנחנו לא סתם מפורדים, אלא נעים לנו לדקור, להשפיל, לדרוך, כל אחד רוצה להיות מוצלח יותר, עשיר יותר, חכם יותר, גבוה מאחרים. באופן בולט יותר זה מתגלה דרך כלי התקשורת, איפה שהפגמים והמומים של החברה נראים כמו על כף היד. אף אחד כבר לא מתפלא משום דבר. אף אחד לא מתבייש.

זה לא המראה הנעים ביותר, אבל הכול עומד על מקומו: אנחנו נודדים במדבר של הטבע האנושי, והוא כהר מתרומם לפנינו. "ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר" (תורה, שמות).

כעת יש לנו הזדמנות לקבל עזרה, ספר הוראות, כוח שיקרב בינינו, כך שנבנה חברה המבוססת על יחסים בריאים ונחייה באושר במדינתנו. זה הרגע שבו אנחנו מצויים כיום בתהליך ההתפתחות האבולוציונית, לכן או שנתבגר בעצמנו ונתחיל להשתמש בתורה לפי ייעודה, למען איחוד מעל לכל חילוקי הדעות, או שבעיות "גיל ההתבגרות" יחייבו אותנו לעשות זאת. במהותו, זה המצב שבו כל ילד מוצא את עצמו, כשהוא יוצא ממצב ינקות לבגרות.

אמצעי לכל הזמנים

הדבר הטוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו ועבור העולם, זה להתלכד ליד הר השנאה, הר הספקות שלנו ולגלות בתוכנו את "משה", את אותו כוח שמושך כלפי מעלה. הוא תמיד פועל כאשר אנחנו יחד. אז נבין, שלא מדובר על פליטים ממצרים העתיקה שהתמקמו כמחנה במדבר כדי לקבל את המתנה החשובה ביותר בחיים, אלא כל אחד, במקום שבו הוא חי, בעם שאליו הוא משתייך, בכל דת שבה הוא מאמין, ניצב בתחתית ההר. יש כאן לאום אחד, "אדם" והלב, הוא אחד לכולם.

התורה, היא למעשה המכשיר העוצמתי ביותר שעד היום לא למדנו להשתמש בו. ביחידות אנחנו לא מגיעים אליו, ויחד אנחנו לא מוכנים. התורה תספק לנו חיים של ביטחון ושגשוג, היא תעניק שלום לעולם. צריך רק להתרגל לעובדה שהיא איננה פועלת באדם בודד, אלא בינינו. מפני שהאגו מתגלה דווקא ביחס שלנו לאחרים. פעם הוא התלקח במגדל בבל ואחר כך תמיד התגלה בחברה, ביחסים בין בני האדם.

לכן, התורה מיועדת, לתיקון הקשר של האדם עם הסביבה, בכל הזמנים ובכל דרגה של התפתחות טכנית, אמצעי התקשורת החדישים לא יחליפו אותה. כל מה שיש לנו, לא יעבוד נכון בלעדיה. רק קשר הדדי חיובי יאפשר לנו להניח יסוד מוצק לעתיד שלנו.

 

 

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest