קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובותיהם של מרצים מהאקדמיה לקבלה
שאלה מהבלוג באנגלית: אני צופה בקביעות באתר – kab.tv. אתה אומר שבעתיד הילדים ילמדו באופן וירטואלי. מדוע אנחנו, "בני ברוך", לא מתחילים לעשות זאת עכשיו? אם זה יעזור לא רק לנו אלא לעולם כולו, מדוע אנחנו לא מתחילים להכין עכשיו בית ספר וירטואלי? למיטב ידיעתי ישנם אנשים שבאפשרותם לבנות אתר כזה.
עכשיו אני מלמד ילד אחד בבית, ובעוד חודש יצטרפו אליו ילדים נוספים. אני רוצה שילדיי יקבלו חינוך ביתי בקבוצה וירטואלית. עלינו לבנות ארכיון ומאגר נתונים, להעלות לשם את יסודות המתמטיקה, הקריאה, המדעים השונים וכולי, כדי לעשות אותו נגיש ובחינם לכולם.
אני מייצג את המגמה המתרחבת של "אבות בית" וזקוק לעזרה! עכשיו באמריקה הגברים והנשים מתחלפים בתפקידים – הכול הפוך. אני אדם לא משכיל במיוחד, בעל תשע שנות לימוד. אנא עזרו לי ולמשפחות נוספות שאינן רוצות שילדיהם יתערבבו עם 99% מהאוכלוסיה. מה אני יכול לעשות כדי לעזור ל-1% ול-99% מהילדים שזקוקים לזה?
תשובה: בארגון "בני ברוך" ישנה מחלקה גדולה שעוסקת בבעיות החינוך של ילדים. עליך לפנות אליהם לפי הכתובת.
שאלה: החברה סובלת מתאווה לכסף, בכל מקום כסף, כולם חושבים רק על כסף, אנשים חיים למען כסף, אם אין כסף זה ממש ייאוש. האם האנשים שרויים בתוך מלכודת השיגעון המודרני של חפצים נאים ושל קניות? אותו הדבר כמו שאנשים עשירים מקנאים אחד בשני. למשל, לאחד יש מכונית מגניבה ואצל אחר לא ממש, או שלאחד יש דירה נאה, אצל האחר יש קוטג'. מתחילה קנאה וחרדה אצל מי המכונית והדירה גרועה יותר? האם החברה שקעה בתוך שגרה של תאוות הבצע ושל שיגעון לכסף?
תשובה: האגו סיים את התפתחותו, והאנשים נאבקים בחיפוש אחר התענוגים בלי להבין שהמילוי האגואיסטי שהשיגו מייד מאבד את טעמו. מכאן נובע המרוץ הבלתי פוסק אחר אופנה, קניות, החלפת מכוניות, מחשבים, דירות. זה יימשך עד שיגיעו להכרה שבלתי אפשרי להתמלא בצורה כזאת, ויש צורך בבדיקה מחודשת של ערכי החיים, או שנמצה את המשאבים על פני כדור הארץ ונגיע למשבר כזה שלא יהיה לנו שום מוצא אחר, אלא להתחיל להשתנות.
הדרך הראשונה היא דרך של התפתחות מודעת, היא קלה ונעימה, ואנחנו משתדלים על ידי הפצתנו לגרום לכך שהאנושות תבחר בה. אבל אם זה לא יקרה, אז אנחנו נתקדם בדרך השנייה, דרך קשה וכואבת מאוד.
שאלה: כאשר הדמוקרטיה תיעלם, מה יהיה במקומה: תוהו ובוהו גדולים יותר או יהיה טוב יותר?
תשובה: בעל הסולם עונה על השאלה הזאת. או שנתחיל לתקן את האגו שלנו, נעבור לשיטת החינוך האינטגרלי, נתחיל לבנות חברה שמבוססת על תפיסת עולם גלובלית ואינטגרלית או שאנחנו צפויים לדיקטטורה ולמשטרים פשיסטים.
שאלה: מהם הקזינו, מכונות ההימורים, הבינגו, ומדוע הם כל כך מושכים?
תשובה: משחקי ההימורים מושכים מכיוון שהאדם בצורה מלאכותית מכניס את עצמו למצב של חוסר ידיעה. הדבר מגדיל את ה"חיסרון", את הרגשת חוסר המילוי, ולכן הופך את התענוג לבולט יותר. לכן, מאז ימי קדם האנושות משחקת במשחקים כאלה. אבל ההימורים בכלל, התשוקה למשחקים, אופיינית לאדם מהטבע, היא מניעה אותו לתנועה, להתפתחות. רק צריך להשתמש נכון בתכונה הזאת. צריך לשחק במצבך העתידי, לעצב אותו בתוכך. במשחק כזה אין מפסידים, מפני שדוקא הנסיונות הכושלים מובילים לפיתרון הנכון – לבקשה לכוח ההשפעה, ליציאה מהאגו.
שאלה: איזה מבין הצירופים של 72 שמות הבורא מתאים לאהבה?
תשובה: הבורא זה תכונת ההשפעה, ולכן כל שמותיו הם ביטויים של אהבה, הם ההזדמנות להתעלות מעל החשבון האגואיסטי. זה לא סדר של אותיות על הנייר, אלא מצבים שמשיגים, צירופים של "אורות" ו"כלים", סוגים שונים של השפעה שמקרבים אותנו אליו.
שאלה: עלי להפריש מעשר. תציע בבקשה כיצד עושים זאת נכון?
תשובה: ניתן לעשות זאת בעזרת אתר מיוחד לנושא זה.
שאלה: עד שהמקובלים יחליטו כיצד לחנך את הילדים, חכמי העולם מחליטים כיצד להפעיל או לשלוט על החלק הנותר של אוכלוסיית כדור הארץ לאחר המוות הגופני. שאלתי היא – מה קורה?
תשובה: חכמי העולם עדיין לא הבינו שהקשר ההדדי והתלות ההדדית אינם מאפשרים לנצל אף אחד לטובת האינטרסים האישיים שלהם. במערכת סגורה חייבים לקחת בחשבון את האינטרסים של כל המערכת. אבל בהדרגה מתחילים להבין: יותר ויותר מדענים, כלכלנים, פוליטיקאים מדברים על כך שעולם גלובלי ואינטגרלי דורש בניה מחודשת של החשיבה, שהפרדיגמות הישנות אינן עובדות יותר. ולשנות את החשיבה אפשר רק בעזרת חינוך נכון של ילדים ומבוגרים. אז לא כדאי לנו לשים לב למי שבינתיים מנסה לשחק במשחקי ילדים, עלינו להמשיך את עיסוקנו כרגיל.
שאלה: "אמצעי התחבורה" של התקדמות האנושות לקראת העתיד הם ילדינו. האם אנחנו הרקובים, המעופשים, המלוכלכים, הרשעים מסוגלים לגדל דור טהור, נקי, חזק, בריא? השיטה מתבררת דרך חלוקת התהליך החינוכי, במטרה לטהר את הבוץ של התפיסה הכוללנית שאנחנו מביאים, כדי לחבר בעתיד את הטוהר ואת הלימוד בחומר – בילדים. "טוהר" של שלושת הקווים המחנכים – זרעים של שלושה "עצים" – גופניות, חושניות, תבונה – בתנאי שקיים המשך החיבור ביניהם. אך האם זה יצא, האם הגישה שנבחרה נכונה? וברור שכל "טיפוח" בלתי אפשרי ללא תשומת לב קפדנית, מתוך אהבה לנושא.
תשובה: כדי לא להמציא אופניים ולא לגרום נזק, צריך להתבסס לא על מחשבות ופילוסופיות אישיות, אלא על הבנת הכוחות שפועלים בטבע. רק על סמך זה אפשר לבנות תהליך חינוכי נכון. תלמד את החומרים שלנו בחינוך אינטגרלי. אם ברצונך לשתף איתנו פעולה כדי לממשו, אנחנו נשמח לעשות זאת.
שאלה: התעוררו אצלי מספר שאלות שאשאל את כולן בבת אחת אם יורשה לי:
1. אתה דיברת לא פעם על כך, שאם האנושות לא תשנה את תפיסת עולמה, היא תסבול סבל רב ובכלל "תיכחד". לא לגמרי ברור למה מתכוון המושג "תיכחד" מנקודת המבט הרוחנית.
2. לשם מה הבורא נותן לנו הזדמנות לתיקון עצמי ולא להיתקן בכוח? האם זה מפני שהוא אוהב אותנו? ואם כן, מדוע הוא לא נותן את ה"נקודה שבלב" מיד לכולם, אלא יצר "רובד" עבה של נשמות, שבהן ה"נקודה שבלב" יכולה לא להתעורר לעולם?
3. האם היית יכול להבהיר מה בדיוק אתה והקבלה רואים כמשימתה של רוסיה? וכיצד בהתבסס על המשימה הזאת צריכה להתעצב מדיניות הפנים של רוסיה כלפי המזרח התיכון בפרט וכלפי העולם בכלל?
4. אם האדם כבר מחפש את משמעות החיים, אבל עדיין לא הגיע לקבלה: האם כבר יש לו "נקודה שבלב"?
תשובה: 1. היה כדאי להביא קטע מהטקסט שבו נאמר על "הכחדה". ללא הפניה מדויקת לקטע מסוים, ניתן לענות על שאלתך בצורה הבאה:
בקבלה לא נאמר על כך שהאנושות יכולה להיכחד עד להיעלמות מוחלטת של בני האדם. נאמר, שאם אנשים לא יקחו את השימוש בחוק ההתפתחות לידיהם, מתוך הכרה, אז ההתפתחות הטבעית של החומר הפנימי, האגו, עלולה לגרום לייסורים נוראים, ואפילו למלחמות עולם שלישית ורביעית. ואותו קומץ אנשים שישרדו, תחת הלחץ של כל הייסורים שהם עברו, יאלצו לשנות את תפיסת עולמם ולהפוך את ההשפעה ליסודות החיים של החברה החדשה.
לכן אפשר להגדיר את "ההכחדה" כהיעלמות מתוך "תחום העבודה" של עולמנו, יציאה מתוך תהליך התיקון, מגוון של כלים פוטנציאליים שמייצגת האנושות נכון להיום. הרי כל אדם באשר הוא, קיים בעולמנו לא סתם כך אלא כדי להשתתף בתפתחות הרוחנית.
2. הכול בנוי מ"כלים" ו"אורות". התענוג שמקבלים מהאוכל נמצא ביחס ישיר למידת הרעב, התענוג מהאור של הבורא שווה ערך להכרת הפכיותי ממנו. בהמשך צריך להתגבר על ההפכיות הזאת. מי שעושה את העבודה בעצמו, מתוך ההכרה, מקבל תענוג מהבורא עצמו, כלומר את התענוג הגבוה ביותר. מי שהבורא עושה את עבודתו במקומו, מקבל ונהנה מהקיום הרגיל, כלומר מקבל תענוג הרבה יותר נמוך. בצורה כזאת, אהבת הבורא היא בכך שהוא רוצה ליהנות דווקא על ידי עצמו.
מה שנקרא "הנקודה שבלב", כלומר, הנטייה להרגיש שכוח ההשפעה של הטבע נמצא בכולם בכוח, ואצל כולם היא תתגלה לפי הסדר שקובע חוק ההתפתחות. במצב של גמר התיקון כולם יהיו שווים בהרגשת הכוח הזה. אבל בינתיים כל אחד מאיתנו הוא נשא של אגו שנחוץ להתפתחות של הנשמה הכללית, אבל הוא גם מסתיר מהאדם את התמונה האמיתית של העולם.
3. משימתה של רוסיה עכשיו לא שונה ממשימתה של כל מדינה אחרת: לפני כולן ניצבת המטרה לספק לעולם דוגמא מעשית של חברת העתיד, המבוססת על עקרונות של עזרה וערבות הדדית, לחלוק את הדוגמה הזאת עם כולם. כל מדינה ועם שיעשו זאת מהר ככל האפשר, יצילו כך את העולם ואת עצמם מייסורים רבים.
4. ראה תשובה "2".
שאלה: תגיד בבקשה, כיצד אדם שהחליט ללמוד קבלה יכול לברוח מביקורת של אנשים אחרים? מה לעשות אם רואים שהאדם טועה? האם צריך להשתדל לעצור בעדו?
תשובה: האגו שלנו מאשים וימשיך להאשים אחרים עד שיתוקן. הוא לא יכול להתייחס לאחרים בצורה אחרת, מפני שההשוואה לטובתו, עבורו, היא מקור לתענוג. לכן, לא כדאי להימנע מזה, לא כדאי לפחד, לא כדאי להתעסק בתוצאות כאשר ישנה אפשרות לתקן את הסיבה – את האגו עצמו.
אותו הדבר גם בנוגע לטעויות של חברים בתוך הקבוצה. עליי לדעת שחבריי עוברים מצבים שונים, הם נמצאים כל הזמן בעבודה לתיקון האגו וזה נעשה "בהצלחה משתנה".
לכן, הדבר היחיד שאני יכול לעשות למען חבריי הוא להעלות לחבר את מצב הרוח ולפעול כך שכאשר הוא מסתכל עליי, הוא ירגיש, יבין, את חשיבות המטרה.
הקבלה אינה מתייחסת לטעויות של אנשים אחרים בעולמנו, מפני שהן מוכתבות על ידי האגו של העולם שלנו בלי כיוון רוחני.
שאלה: האם אפשרי להפיץ את הרעיון של האהבה הכללית בתנאים של התנגדות להפצת הידע, ודיכוי טוטליטרי קשה של חוסר קבלת מוסכמות כלשהו? כמו למשל ברוסיה של היום, שם ההפשרה האחרונה הסתיימה וחוזר שוב הפשיו-קומוניזם? האם אפשר לדבר ובאיזו שפה, עם מי לדבר על כך שלא רק בעלי מעמד מיוחס, השבעים, אנשי העסקים, הפקידים, אלא גם מי שהמיוחסים דיכאו אותם, אנשים משכילים ביותר ולא מאוד משכילים, בעיקרון בכלל לא מעוניינים לשמוע, מפני שמערכת כזאת נראית להם בלתי מנוצחת לחלוטין, ובנוסף לכך אנשים רבים מרוצים ממנה? נכון להיום המערכת המחודשת הזאת של שקר ממשיכה לחסל כל דבר אנושי בתוך העם שלה. ה"שליטים" כולאים ומשחררים על פי שיקול דעתם את כל מי שלא רצוי, ולא אכפת להם מהזהרות של חכמים ומפקודות הטבע!
תשובה: אנחנו לא מפיצים "רעיונות של אהבה כללית".
אנחנו מספקים לאנשים בודדים, לשלטונות מקומיים, לממשלות ולארגונים בינלאומיים שיטה מעשית לפיתרון הבעיות בחייו של האדם ובחיי החברה המודרנית. מה שלא פחות חשוב – לשיטה הזאת ישנו בסיס תאורטי רציני ביותר, שאנחנו מחזקים על ידי הבאת הוכחות מדעיות, מדענים ומומחים בעלי שם.
כמובן, שעל מנת לקבל את השיטה הזאת, אצל אנשים וארגונים צריכה להיות הכרה כלשהי של בעיתיות המצב הנוכחי ומוכנות להשתתף בניסוי. מודעות כזאת קיימת אצל אנשים ומנהיגים רבים בעולם. הבעיה היחידה היא בכך שעל ידי הצעת השיטה לפיתרון הבעיות, תמיד צריך לדבר באותה השפה למי שפונים, ברמה שלו. אנחנו לומדים זאת בהצלחה רבה.
שאלה: מדוע הבורא אינו מתגלה בעולם? מדוע שלא ירד מהשמים ויראה את עצמו לעולם?
תשובה: מדוע הבורא לא מופיע? בנוסף לכוח הקבלה, האגו, פועל בעולם גם הכוח שמחבר את כל המרכיבים בטבע, הכוח המקשר, המשפיע, ובלעדיו לא יכולה להתקיים אף מערכת – והטבע כידוע הוא "מערכת המערכות" – ברור לכל אדם בר דעת. את הכוח הכללי של ההשפעה שמוליד את הקיום ותומך בו אנחנו מכנים בשם "בורא".
הבעיה היא אחרת: אנחנו לא שמים לב שהכוח הזה הוא המקור, וכוח הקבלה ניגזר ממנו. האגו שלנו לא מאפשר לנו לראות זאת ומרגיש את עצמו שהוא המקור.
בגללו אפילו את כוח הבורא הזה אנחנו מנצלים בצורה אגואיסטית, רעה: אנחנו מתחברים למשפחות, חברות ומייסרים זה את זה, אנחנו מתחברים בהשראת כוח האיחוד הזה – אבל תמיד מתאחדים נגד מישהו, כלומר, הפוכים לו.
לכן אין צורך שהבורא "ירד מהשמים", הוא כבר כאן, אנחנו פשוט לא רואים אותו. הקבלה מביאה לנו שיטה מעשית, כדי שנוכל לנקות את החושים שלנו ולראות ש"מלא כל הארץ כבודו".
שאלה: מהמחשבות הפרטיות שלי בסופו של דבר יצא דבר אחד: האדם חי את חייו ואינו יכול "לעשות נסים", אינו יכול להשפיע על האירועים, חי את "הגורל" שלו. כלומר, כל הטענות האלה שאתה בורא את כל היקום שלך באמצעות מחשבותיך ושהכל נמצא, "רק תרצה" – בדרך כלל לא שוות את תשומת הלב שמקדישים לכך.
אבל בחיינו קורים נסים, אם רוצים זאת או לא, יש מקום לקסם.
השאלה היא בהבנה, אם ניתן לומר כך, בתפיסת העולם. אם נצא מתוך ההנחה שגופנו, עולמנו, קיימים בו זמנית במספר רב של מימדים, אז האם התפיסה שהאדם במהלך חייו, וליתר הדיוק מודעותנו במהלך החיים נעה ממימד אחד למימד אחר היא אמת? ומפגש עם "קסם" ועם "נס" הוא לא יותר מאשר מעבר של מודעות האדם בשלב מסוים לאחד המימדים המקבילים, כלומר, "שינוי החיים שלו" בעזרת "כוח הרצון" הוא לא אחר אלא מעבר קבוע בין מימדים מקבילים?
תשובה: באופן טבעי כשאדם נמצא ברמת התפתחות מסוימת – אפשר לכנות זאת בשם "מימד", מכיוון שרמת התפתחותו קובעת עבורו את כל הערכים בעולם. ואז אכן מתברר, שאם הוא רואה תופעה כלשהי שהוא מסוגל להסביר רק אם יעלה למדרגת התפתחות הבאה, אז עכשיו שהוא נמצא ב"מימד" שלו, הוא תופס זאת כמו נס וקסם.
באופן כללי קיימים שני עולמות: עולם ההשפעה ועולם הקבלה. והעולם שלנו, יחד עם כל רמות התפתחותו, "מימדיו" זניח יחסית לעולם ההשפעה.
בלתי אפשרי לעבור מ"מימד" הקבלה ל"מימד" ההשפעה על ידי סתם התפתחות או על ידי כוח הרצון. מפני שכל דרגות המודעות בעולמנו וכל מאמצי הכוח הם לטובת העצמי בלבד, וזה מה שבמימד אחר, בהשפעה, פשוט לא קיים.
אך מתוך נקודת המבט של חכמת הקבלה דווקא מעבר כזה יכול להיחשב כשינוי בחיי הפרט.
שאלה: מדוע הבורא לא נותן גופים חדשים? אנחנו נועדים להירקב ולמות, הגוף נפרד מהנשמה. האם כדאי לבורא שאנחנו נחיה בתוך גוף מתקלה?
תשובה: צריך להבין מהי "נשמה" ומהו "גוף".
הדבר היחיד שנברא – זאת הנשמה הכללית, כלומר, השתוקקות לבורא, הכלי הרוחני. הנברא הזה נבדל בתכונותיו מבוראו, מהנותן, על ידי תכונת הקבלה: הוא רוצה לקבל את האור של הבורא.
לתכונת הקבלה, שנולדה כתוצאה מהפרדה מהבורא, באופן כללי יש שני סוגים: לקבל על מנת להשפיע, ולקבל על מנת לקבל.
על מנת לגשר על הפער הזה בין הנשמה לבורא, צריך לתקן את תכונת הקבלה, וליתר דיוק – את הכוונה "על מנת לקבל", מכיוון שבתוך הכוונה "על מנת להשפיע" הנשמה הופכת להיות נותנת כמו הבורא.
לשם כך לנשמה, ליתר דיוק לחלקיה – לנשמות שלנו מצרפים "מנות" של רצון "על מנת לקבל", של האגו, שהיא מאבדת גם את תפיסת הבורא וגם את עצמה ככלי רוחני. המנות הללו של רצון "על מנת לקבל", האגו, נקראים "גופים". דרך הגוף הנשמה תופסת את האור של הבורא בצורת תמונות העולם שלנו.
מנות כאלה של אגו מצרפים לנשמה מדי פעם, כאשר היא נמצאת במצב הזה, "בתוך הגוף". מצטברת אצלה הכרת הרע והזמניות של האגו וגם הרצון להתעלות מעליו. ועם הזמן זה מביא להחלטה לתקן את האגו ולהתחבר בתכונות עם הבורא, כלומר, מביא את האדם לשיטת התיקון.
הבורא אינו מעביר את הנשמה לתוך גוף חדש אם הקודם עדיין חי, מפני שכל מדרגה לתיקון האגו צריכה להסתיים, למצות את עצמה. אם זה לא כך, אז "האגו העודף" ממדרגת התפתחות הקודמת יעבור לגופים החדשים ויביא לייסורים רבים. ולבורא "כדאי", כלומר הוא רוצה שנגיע לדבקות עימו בדרך מודעת, כדי להימנע מסבל.
שאלה: האם עכשיו זה 7000 שנה מאז בריאת העולם או לא? האם אנחנו נמצאים על הגבול של 8000 שנה? או שמאז בריאת העולם עברו רק 7500 שנה?
תשובה: אנחנו חיים עכשיו בשנת 5772 מהרגע שבו אדם גילה לעצמו את הבורא, מה שנקרא בקבלה "בריאת העולם".
שאלה: האם יש לאדם יכולות נסתרות? למשל, האם בזמן סכנה האדם יכול להפעיל יכולות נסתרות?
תשובה: נראה שמדובר על המשאבים של הגוף, השכליים והנפשיים של האדם בעולמנו שנסתרים בינתיים. בוודאי שהם ישנם והם רבים מאוד.
הם מתגלים לעתים רחוקות ביותר ובמידה קטנה, דחיפה לגילוי כזה יכולה להיות בוודאי גם סכנה לחיים.
המשאבים הללו אינם מתגלים, למעשה, מכיוון שבעולמנו של הקבלה האגואיסטית אין להם שדה מימוש. אדם מסוגל לממש את עצמו לחלוטין רק בעולם שמתקיים על פי חוקי ההשפעה. כעת, העולם מבוסס על קבלה אגואיסטית, האדם מוגבל בתוך המסגרת של האגו הפרטי שלו, כשהדאגה של כולם מופנית רק לעצמם.
