קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מנקודת מבטה של חכמת הקבלה, היכן נולדת המחשבה של האדם?
תשובתי: מחשבה היא תולדה של הרצון. רצון, זה החומר העיקרי של האדם: האדם משתוקק למלא את הריקנות שלו. כתוצאה מזה מופיעה המחשבה, כדי לבחור באיזה אופן למלא את עצמו.
הערה: איפה כאן הרגשות, האֵמוציות, השׂכל?
תשובתי: במקורות הקבליים אין דירוגים כאלה. יש רצון ויש שׂכל שעוזר לממש את הרצון. הכוונה, זו תוספת בנייה מעל לרצון המבטאת בשביל מה בדיוק האדם רוצה להשתמש בו. הרצון הוא ראשון והשׂכל הוא משני, מפני שהשכל אף פעם לא משנה את הרצון, להיפך, הרצון מנהל את השׂכל. כמות גדולה של פילוסופים, סופרים, משוררים, מבקרי אמנות, אנשי המדעים המדויקים היו רוצים להציג זאת בפני האנושות, הרצון הבהמי שלנו מנהל הכול.
שאלה: על פי חכמת הקבלה, מה מהוות אֵמוציות כגון: שמחה, הומור וכדומה?
תשובתי: אלה כולן תחושות בתוך הרצון.
שאלה: מה תפקיד הרגשות והשׂכל בהתפתחות הרוחנית של האדם?
תשובתי: תפקיד הרגשות הוא להראות מה זורם ברצון של האדם, ותפקיד השׂכל, להיות מסוגל לעבוד על הרצונות האלה, אבל השכל עצמו אינו עובד עליהם, הוא יכול לנהל את הרצונות רק דרך המאור המחזיר למוטב. אנחנו רואים שבעולם שלנו, פסיכולוגים, מומחים אחרים בתחומים פסאדו-מדעיים, המנסים לעבוד עם עולמו הפנימי של האדם, עם הרצונות והמחשבות שלו, לא מצליחים לעשות זאת. בהיותה תולדה של הרצון, המחשבה מסוגלת לעזור לאדם לנהל את העולם הפנימי שלו אם הוא ייצוֹר בתוכו בעזרתה תנאים שבהם יתחיל להשפיע עליו האור המקיף.
