קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה כשאני עוסק בעבודה רוחנית, אני לא רואה מה שרואה אחר? איפה אותה נקודת ההגבלה אותה אני מהווה בפני עצמי?
תשובתי: הנקודה הזאת, זה הרצון שלך. הוא רק שלך, ולא של אף אחד אחר. מסביבו אנחנו בונים הרגשה ותפיסה: שׂכל ורגשות. רגשות הן בלב, השכל הוא בראש. ולכן כל אחד רואה את העולם באופן שונה. לכל אחד יש אוסף של רצונות משלו, למרות שבכל אדם הם בסך הכול 613 (תרי"ג), אבל לכל אחד הרצונות האלה הם שונים בגודלם, ולכן בכל אחד הם מרכיבים את האוסף האישי שלו.
שאלה: האם הרצונות לאוכל, מין, משפחה מהווים את היצר הרע?
תשובתי: לאף אחד מהרצונות האלה אין שום קשר ליצר הרע. יצר הרע זה מה שמכוון נגד "ואהבת לרעך כמוך", נגד חיבור ואיחוד של בני אדם. יותר אין בעולם שום דבר רע. זה לא חשוב אם אני רוצה לאכול שתי מנות של ארוחת צהריים, או רוצה שיהיה לי בית גדול, נו אז מה? אבל אם יחד עם זאת, אני מכוון את עצמי נגד חיבור עם אחרים, אז הרצונות האלה הופכים להיות מזיקים. נניח שאני רוצה לבנות לעצמי וילה על חשבון אחרים, אז דווקא "על חשבון אחרים" הזה, מרחיק אותי מהעולם העליון. כדי להבין זאת, צריך להרגיש את מערכת ההנהגה, ואז יהיה מובן איפה אתה נוהג בצורה נכונה ואיפה לא. דווקא ההשתוקקות להשגה עליונה מביאה את האדם להכרח להכיר ולהשיג את כל רשת הכוחות.
