קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
החל מצמצום א' והלאה, מלכות מתחילה לקבל בכוונה על מנת להשפיע, עד כמה שהיא מסוגלת להחזיר את הטוב והעונג לבעל הבית. טבעי הדבר, שאין היא מסוגלת לקבל הכול, בכל מאת האחוזים. אך מאחר והיא בעצמה עשתה צמצום, מרצונה הטוב, יש לה את הכוח לעמוד מול כל אור האין-סוף ולהתחיל לקבל אותו במקצת בכוונה על מנת להשפיע.
אך זה מאוד לא פשוט. הרי מתגלה לי תענוג מהדבקות, מגדלות הנותן, מההידמות וההשתוות שלי אליו, מכך שגם אני הופך להיות כמוהו. בדבקות הזאת כלול תענוג גדול פי 620.
מלכות יכולה לשאת רק חלק קטן מהתענוג הזה, ולכן היא נקראת "קו דק מאוד", קרן אור דקה מכל האור. אבל הקרן הזאת היא לא מאותו האור שהרגישה מלכות דאין-סוף לפני הצמצום. הרי שם היה רק אור הנפש.
ועכשיו, מתגלה לה בקו הזה נרנח"י ( נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה), פעולות משמעותיות מאוד. הן גדולות פי "620". הפעולות האלה הן כל מה שנקרא "מצוות", כל התיקונים שלה. רק כאשר במקום הקבלה למען עצמה, היא מבצעת פעולות של קבלה בכוונה על מנת להשפיע בכל רצון מתוקן שלה – זה נקרא קיום 620 מצוות, שאותן ממלא אור הדבקות.
אך מהיכן אפשר לקחת מסך על אור כל כך גדול, על התענוג מהדבקות? הרי אני מקבל, וחושב שאני עושה את זה למען בעל הבית, אבל עכשיו אני מגלה מה זה להיות כמוהו: איזה תענוג מיוחד זה, איזה גובה, כמה טוב להיות בדבקות בו!
זה מה שמתגלה בתוך הפרצוף הרוחני. ולכן מובן שמלכות אינה מסוגלת לקבל את כל אור האין-סוף בצורה כזאת.
אם היה צריך פשוט לקבל, מבלי לחשוב על בעל הבית, אז אין שום בעיות. ואפילו לקבל כדי לגרום הנאה ותענוג לבעל הבית, גם זה אפשרי. אבל העניין הוא, שבכך שאני גורם לו תענוג, אני בעצמי מקבל תענוג עצום נוסף, גדול פי "620" מהקודם, נרנח"י במקום אור הנפש! וכנגד זה אין לי כוח להחזיק מעמד.
מאיפה אני אקח אחר כך כזה כוח? לשם כך אני יורד יותר ויותר למטה עם כל העולמות, ומרגיש יותר ויותר עד כמה אינני מסוגל לקבל תענוג מהדבקות, מגדלות הבורא, ולהישאר בהשפעה. לכן זה גורם לפרצופים ולעולמות לרדת למטה.
זה לא מפני שאינני יכול לקבל את התענוג שמילא את מלכות דאין סוף. אלא שהיה כלול שם עוד תענוג אחד גדול מאוד, שלא התגלה לה שם: התענוג מהדבקות, מהאיחוד. ואם גם היא הייתה מחזירה תענוג בתגובה לכך, היה מתגלה ביניהם כוח עצום של אהבה הדדית.
אך היא אינה מסוגלת להרגיש כזה תענוג ולהישאר בהשפעה. לכן עכשיו היא יורדת ובכל פעם בודקת עד כמה היא מסוגלת להשפעה כזאת. זאת כל המהות של ירידת העולמות וכל הפרצופים שנולדו בזמן ירידתה של מלכות דאין-סוף עד לעולם הזה. כלומר ההכרה הזאת של: עד כמה ענקית גדלותו של הבורא, גדלות הדבקות בו, פי "620" יותר ממה שאני מסוגל לשאת.
את התענוג העצמי שלי ממילוי האור, אני מסוגל לקבל בכוונה על מנת להשפיע. אך אינני יכול לקבל על מנת להשפיע את אותו התענוג שמתגלה כפועל יוצא מכך שהחזרתי תענוג לבעל הבית. זוהי הדבקות, האהבה, האור שנולד ופורץ בינינו כתוצאה מהתגובה שלי.
אינני מסוגל ליצור מסך ואור חוזר על כזה תענוג, אלא רק על חלקים קטנים ממנו. עד כמה שיש לי כוחות להידבק אליו… זה אומר שגם התענוג מההשפעה חוזר אל הבורא.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "פתיחה לחכמת הקבלה", 19.07.2011
ידיעות קודמות בנושא:
רק בו ישׂמח ליבי
מעבדה המחפשת אחר סוד החיים
מאהבה לשנאה ובחזרה אל האהבה
