קרבן מנחה

"ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "ויקרא", פרק ב', פסוק א').

לחם וקרבן מנחה, מסמלים את המזון של האדם. על זה מדובר באחד החלקים החשובים של ספר הזוהר, "ספרא דצניעותא".

ספר, נקרא גילוי, וספר נסתר מסמל גילוי של הסוד.

הרבה לפני דרווין בספר הזוהר ואצל האר"י נאמר, שההתפתחות נעשית ברצף מדרגות דומם, צומח וחי לדרגת אדם. ובאמת, בתהליך האבולוציה האדם נוצר מהקוף.

קודם כל, האדם נבדל מהבהמה בצריכת האוכל. על זה מדובר בתורה. גרעיני חיטה, זה מאכל בהמה, נניח של חמור. כי האגו שלנו בדרך כלל מזוהה עם חמור שסוחב על עצמו משא ומושך אותו קדימה.

אם אנחנו רוצים לעלות מדרגת חי, אז גרעינים אינם מתאימים למאכל שלנו. אנחנו צריכים לנקות אותם מהקליפה ולפזר את הקליפה באוויר. הפעולה הזאת מסמלת את מה שקורה בעולם הרוחני עם הרצונות שלנו.

ואחר כך את הגרעינים הנקיים שנשארו צריך לטחון באבני הרחיים, את הקמח שהתקבל צריך לערבב עם מים, להוסיף מלח ושאר המרכיבים ולאפות. בהמה אינה מסוגלת לבצע את התהליך הזה, אלא רק האדם. ואז האדם מקבל את המאכל העיקרי שלו, לחם.

כל זה מסמל העברה של הרצון האגואיסטי לרצון אלטרואיסטי, כאשר האדם טוחן את כל האגו שלו, עושה ממנו קמח ומערבב עם מים.

מים, זו תכונת השפעה וחסד ("בינה"). גרעינים, זו תכונת קבלה (אגו). אחרי הניפוי והטחינה שלהם אנחנו מוסיפים להם מים, מערבבים ואופים לחם, כלומר הופכים את הרצונות האגואיסטיים שלנו שנמצאים בדרגת חי, לרצונות אלטרואיסטיים בעזרת תכונת ה"בינה". רק אז כל אחד מאיתנו הופך להיות אדם.

כלומר, מי שאוכל לחם כבר נמצא בדרגת אדם. ואת הדרגה הזאת של הרצון שלו האדם צריך כביכול להביא לקרבן.

אבל בעצם זה לא קרבן, אלא התקרבות לתכונת הבורא, לתכונה של השפעה ואהבה חלוטה, כי "קרבן" בא מהמילה (קרוב).

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 27.11.2013

ידיעות קודמות בנושא:
"לחם עוני"
הקרבת קורבן, זו התקרבות לבורא
אין חיים ללא לחם