קורבן לבורא

"ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה: ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש." (תורה, ספר "שמות", פרשת "ויקהל", פרק ל"ה, פסוקים כ' – כ"א).

אין לנו שום דבר, חוץ מהאגו! אנחנו צריכים לתלוש משהו ממנו ולהביא, כמו שאומרים, ל"סיר המשותף".

מזה נבנה כלי כללי משותף, שאותו אנחנו מכנים בשם "בית מקדש" או "משכן". אלה הן לא דמויות גשמיות, אלא מה שאנחנו יוצרים בינינו. אנחנו יוצרים את מרכז הקבוצה שלשם מכניסים את כל הכמיהות, המאמצים, את כל ההשתוקקויות העל אגואיסטיות שלנו. כל מה שאנחנו אוספים יחד זו נדיבות הלב שלנו, הקורבן, שאותו אנחנו צריכים לעשות.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 10.10.2013

ידיעות קודמות בנושא:
לתת את היקר ביותר
המשכן הוא המקום לחיים הרוחניים שלנו
נדיב לב