ציטטות נבחרות – דעת המקובלים

בהמשך לפוסט האמת שמאחורי סיפורי התורה, להלן כמה ציטטות נוספות שכדאי לשים לב טוב טוב לנאמר בהן.

לעתיד לבוא יגלה לנו משה רבנו הכול בפירוש, ולא כמ"ש התורה עכשיו בלבוש של סיפורים, שזה בשביל הערב רב, שלא ילמדו את הפנים. (הגר"א, יהל אור על זוהר ג/כ"ח, ד"ה "האדם ואשתו")

כלל הדברים, כי גם בפשטים לא נמצא ידינו ורגלינו בלתי סעד המקובלים, ואליהם נכרע אפים, ויפתח לנו בכל אלה העיניים. (ספר החינוך פ' תרומה)

כאשר יבין הסוד על בוריו, יהיה לו הכל אצלו על בוריו, הפשט והרמז ודרוש וסוד. אבל כל זמן שלא יבין הסוד, אפילו הפשט אינו ברור בידו. (הגר"א, על משלי, פרק ב', פסוק ט')

"ושבתם וראיתם בין עובד אלקים לאשר לא עבדו", כי מי שעוסק רק בנגלה נקרא "לא עבדו". גם אינו נקרא ת"ח, רק בשם תלמיד, כי שם חכם אינו רק על חכמת הקבלה. ("איפה שלימה").

אי אפשר ללמוד וללמד בזה העולם סודות הרוחניים, העומדים ברומו של עולם העליון, כי אם דווקא בדברים ועניינים גשמיים, אחר שהדברים יוצאים מפה גשמיי ונכנסים לאוזן גשמיי, נכתבים בקולמוס גשמיי על נייר גשמי, לכן דעת לנבון נקל שיצטרך כל עניין רוחני להתעטף ולהתלבש תוך איזה עניין גשמיי, כי לא היה גשם בארץ, אשר אין לו דוגמא למעלה בעולם העליון, יען כי עולם הזה הוא חותם ודפוס כל העולמות העליונים, בפרט האדם באדמה, כי בצלם אלהים עשה את האדם ומבשרו יחזה אלוה. (ספר הברית, חלק א, מאמר ד, פרק טז)

וכי כבר לא פקרו המינים די והותר על דבר חז"ל… האוכל שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורעניות וכו'. והאומר "תהלה לדוד" בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא… וכאלה אין מספר. ודאי הוא שלכל הדברים נתנו חכמים טעמים, אך לבות בני האדם הרוצים להתחכם אינם עומדים על זה, וחכמת האמת היא המבררת כל אלה הדברים, ומראה העבודה מה היא, וכל דקדוקיה עד היכן מגיעים, ואיך כל הדבר הקטון כאן למטה בארץ הולך ומרחיב למעלה ומרעיש כל העולמות. אז ישים האדם אליו לבו, ובודאי זו כל תועלת החכמה הזאת. (רמח"ל, כללי מלחמות משה, כלל א')

רבי שמעון אמר, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות, ודברי הדיוט של עשו ולבן וכדומה. כי אם כן, אפילו בזמן הזה אנו יכולים לעשות תורה מדברי הדיוט, ועוד יותר יפים מהם. ואם התורה באה להראות דברי העולם, אפילו שליטי העולם, יש ביניהם דברים מעולים יותר. אם כן נלך אחריהם ונעשה מהם תורה, באותו האופן.
אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים, וסודות עליונים. (רבי שמעון בר יוחאי, ספר הזהר עם פירוש הסולם, בהעלותך, אות נ"ט)

אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. כי בלי ספק בהיותם עוסקים בפשטיה ובסיפוריה לבדם, היא לובשת בגדי אלמנותה, ושק הושת כסותה, וכל האומות יאמרו לישראל, מה דודך מדוד, מה תורתכם מתורתנו. הלא גם תורתכם סיפורים בהבלי העולם. אין עלבון תורה גדול מזה. ולכן אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. ואינם עוסקים בחכמת הקבלה, שהיא נותנת כבוד לתורה, כי הם מאריכים הגלות, וכל הרעות המתרגשות לבא בעולם… ומה יעשו הפתאים היתושים, אשר בזמנינו זה, בהיותם חכמים שמחים בחלקם וששים בעבודתם… ואינם יודעים כי מיראתם ליכנס בה הם נמנעים מלהתעסק בה כנזכר, וע"כ גבעות אלו נתקלקלו, וליבם שורש פורה ראש ולענה, ועלתה בהם חלודת טיט ורפש… ואין ספק כי לא יהיה להם חלק בעוה"ב… ועליהם נאמר, הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו. (הרב חיים ויטאל, כתבי האר"י, עץ חיים, ח"א, הקדמת מוהרח"ו זיע"א, יא' – יב')