ציוני, אנטי ציוני, יהודי?

הם לא אותו דבר! היהודים התחלקו לציונים ואנטי ציונים עם הופעתה של השאיפה שלהם לציוֹן במאה ה – 19. הרצון לקום לתחייה על אדמתנו היה תמיד, אבל התנועה שאיננה דתית, הקימה לתחייה של העם היהודי במולדתו ההיסטורית, הייתה חדשה.

ישנם ציונים שמעבירים ביקורת על ישראל, לא מסכימים עם מדיניות "הכיבוש" שלה. ואילו הקהילה האולטרה-אורתודוקסית "נטורי קרתא" יוצאת נגד הציונות ונגד מדינה יהודית, כי היא סבורה שישראל יכולה להיווסד רק עם ביאת המשיח.

אני סבור שהאולטרה-אורתודוקסים צודקים לחלוטין, אכן רק עם ביאת המשיח (כוח שמושך, שמוציא את העם מהגלות מיחסים של קשר אהבה, ממצבו האגואיסטי) תקום ישראל האמתית. הם אינם לוקחים בחשבון, שביאת המשיח (הגואל מהאגו, משנאה הדדית) תלויה במאמצים שלנו לאיחוד, על ידי שיטה כוללת של חינוך עממי ואיחוד לאחד שלם. כך נצא מהגלות בדרך הקצרה ב"אחישנה".

אבל אם מחכים באופן פאסיבי למשיח, אז זה יקרה בדרך "בעיתו". כלומר בייסורים נוראיים, (מלחמות, שואות) כביכול צירי לידה, עד לאיחוד של היהודים לעם, ואחר כך למדינה ראויה. בדומה למה שעשה אברהם לפני 3500 שנה, הוא איחד חלק מהבבלים לקבוצה שקראה לעצמה ישראל, "מכוונת ישר לעליון", לאיחוד ואהבה. אומות העולם מצפות מאיתנו בתת מודע, דווקא לאיחוד כזה. עד למימוש המצב הזה הם יאשימו אותנו בכל הצרות והייסורים שלהם, מפני שהמקור לכל הייסורים מסתכם בחוסר של כוח האיחוד והאהבה בעולמנו, שיכול להופיע רק דרך איחוד של העם היהודי.