קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
"כל הבא לקורבן עולה, כולם זכר ולא נקבה, משום שקורבן עולה הוא למעלה מהלב, כלומר על המחשבה שהיא למעלה מהלב. ונודע מי העומד על הלב, כלומר המחשבה.
שהמחשבה, שהיא חכמה, נבחנת לזכר. והלב לנקבה, בינה, הלב מבין, שמקבלת מחכמה. ומשום זה קורבן עולה, עולה למעלה, וכולם זכרים." (ספר הזוהר עם פירוש "הסולם", פרשת "ויקרא", סעיף 73).
אין טעם לדמיין את כל המשלים של התורה (קורבן עולה, אש, עשן, וכדומה) בחומר של העולם שלנו. כי הכול צריך לעלות למחשבה, והמחשבה היא לגמרי לא חומרית.
כאן מדובר על תיקונים רגשיים פנימיים בלבד על ידי האדם של הרצונות והכוונות שלו, ולא יותר מזה. התורה אינה דורשת מאיתנו ביצוע של הפעולות הללו ברמה הפיזית.
אנחנו יודעים שבסוף תקופת הקיום של בית המקדש השני האנשים ביצעו בהשתוקקות רבה את כל מה שכתוב בתורה ואף שרפו חיות מסכנות, אבל לא עסקו בתיקון הפנימי. לכן בית המקדש השני נחרב. אותו הדבר קרה גם עם בית המקדש הראשון, שהיה בקיום דרגה רוחנית עוד יותר גבוהה.
כך בהדרגה התרחשה נפילה שלמה של האנושות לדרגה הגשמית, והתיקון הפנימי פינה את מקומו לפעולות מכאניות.
לכן לא צריך להבין את כל ההוראות של התורה באופן מילולי, כי אם נאמר בה שצריך לאכול את הקורבנות, אז הכוונה היא שצריך לקבל "אור חכמה", אור תבונה ברצונות המתוקנים ולא לאכול בשר במובן הישיר.
המשלים של התורה עד כדי כך מבלבלים את האדם שאינו מוכן, שמזמינים בתוכו דימויים ורגשות אחרים לחלוטין הקשורים לחומר של העולם שלנו. זאת בעיה גדולה לעבור מהשפה הזאת למשמעות האמיתית של התורה שמדברת רק על פעולות רוחניות.
מתוך תוכנית "סודות הספר הנצחי", 24.10.2013
ידיעות קודמות בנושא:
להבין את משמעות התורה
השׂפה המיוחדת של התורה
מהותה של התורה
