פחות דיבורים, יותר חלוקה

שאלה: בסוף השבוע הזה החברים שלנו בכל העולם יצאו לחלק חומר למיליוני אנשים. כיצד להתכונן לזה מבחינה פנימית?

תשובתי: קודם כל, אנחנו צריכים להבין שכל מה שמתרחש בעולם, מתרחש בשבילנו. בכל פעולה ובכל מעשה אנחנו צריכים לראות את יד הבורא, שנותן לנו הזדמנות לבצע תיקונים בתוך כל הפעולות החיצוניות האלה שמאורגנות על ידי ארגונים שונים, שכוונותיהם לעיתים לא הכי טהורות.

אחד העקרונות המרכזיים של ההתפתחות שלנו הוא: "חיל בלע ויקיאנו". אנחנו עובדים ועובדים, וכל העבודות שלנו הן עם אפס תוצאות. כאילו אנחנו עובדים על ריק, עם "פול גז בניוטרל". הסטרא אחרא (הצד האחר) כביכול בולע את כל העבודה שלנו ומכין את עצמו יותר ויותר כדי לשלוט ולמלוך. אך בסופו של דבר הוא מקיא את כל מה שהוא בלע. כל מה ששקע בו לפתע חוזר אלינו בחזרה.

זה מפני שאין לנו כלים כדי לאגור את כל היגיעה שלנו, לאחסן את התוצאות של כל מה שעשינו בעולם. עשרות מיליוני עיתונים, המוני ספרים, אינטרנט, טלוויזיה – הכול כביכול הולך לבור ללא תחתית. אך לאחר מכן נקבל את זה בחזרה, לפי הכלל "חיל בלע ויקיאנו".

גם היום, הכוחות השונים בעולם, הנקיים יותר והנקיים פחות, מכינים לנו את ההזדמנות להפצה. אנחנו לא צריכים להתחשב בהם, אנחנו צריכים ללכת בדרכנו ולא להימצא איתם בשום קשר. אנחנו רק נמצאים במגע עם האנשים שהכוחות האלה הוציאו אותם מהבית. הם צועדים בתהלוכות וצועקים סיסמאות, ובינתיים אנחנו מחלקים בשקט את החומר שלנו.

החומר שלנו הוא הפועל. כי בכל דף אנחנו מוסרים לאנשים את הקשר עם האור. האור יזרום דרך האותיות שבדף הזה, ויעשה את שלו.

ואנחנו כבר רואים את התוצאות האלה בכל העולם. החברים שלנו בעצמם מתפלאים מהצורה שבה האנשים מתחברים למסר הזה במהירות ומצפים להמשך. אפילו פרופסורים מגיעים עם הסטודנטים שלהם כדי ללמוד את התופעה הזאת, שמנוגדת לדעה הרווחת.

ולכן אנחנו צריכים רק להכין חומרי הסברה רבים, ולדבר כמה שפחות, בפרט בחו"ל, ששם הכוחות שלנו מוגבלים. בעל הסולם כתב שאפשר אפילו לשכור אנשים שיפרסמו את המסר על האיחוד, אבל התוכן תמיד חייב להיות שלנו.

אם כן, אנחנו צריכים להוציא את כל החברים שלנו לפעולה מחר. דווקא העבודה הזאת יכולה לחבר בינינו באמת. זאת הזדמנות גדולה מאוד לכולנו. אסור לאף אחד להישאר בבית. ישנם כאלה שלא הגיעו לקבוצה כבר שנים מפני שהם אינם מרוצים ממנה. אבל עכשיו זה לא הזמן לעלבונות.

אם אתה באמת רוצה להתקדם למטרה, אם החיים הרוחניים שלך שווים בעיניך יותר מהגאווה שלך, תדרוך על הגאווה שלך ותבוא. תיצור קשר ותתחיל להתחבר עם האחרים על הרקע הזה. קח חבילת פלאיירים ותחלק אותם. אפילו אם לאחר מכן תלך הביתה מבלי לדבר עם אף אחד מהחברים, הפעולה החיצונית הזאת בכל זאת תעשה את שלה. הרי ללא חיבור לא תגיעו למטרה.

אם כך, אנחנו צריכים לצאת לחלוקה רחבה מאוד. פחות דיבורים, יותר חלוקה. זה לא הזמן לשוחח עם האנשים. מספיק שכולם יקבלו את החומר, שבו צריך להיות לינק לאתר שלנו. זאת הזדמנות נדירה עבורנו, ואנחנו חייבים לממש אותה.

ובהמשך הכול ישתנה. אנחנו צריכים למצוא דרכים להפצה רחבה ברשת הווירטואלית. היום כולם, בצורה זו או אחרת, נמצאים באתרי האינטרנט. בנוסף לכך, האנשים משאירים לנו בשמחה את כתובות המייל ואפילו את מספרי הטלפון שלהם כדי שנשמור איתם על קשר. ולכן בעתיד הדגש יעבור לתקשורת הווירטואלית.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "מצווה אחת", 14.10.2011

ידיעות קודמות בנושא:
המטרה הסופית – נחת רוח לבורא
חלוקה עם כוונה נכונה
יצאתם להפגנה? – קבלו דואר!