* אנחנו צריכים לחשוב רק על חיבור; הבעיה שלנו היא שאנו נמצאים בהמון חסרונות מדומים, ואם אנחנו מבררים מכל החסרונות השטותיים רק את החיסרון החשוב, הנצחי באמת, שמביא אותנו למטרה הנצחית ולא לסתם דברים של מה בכך – אז זה רק חיסרון לחיבור.
* אין לנו שום רצון להתקשר בינינו; אין לנו שום רצון לרוחניות האמיתית, לערבות הדדית – אלה ערכים הפוכים מהטבע שלנו. אנחנו מגלים כמה שאנחנו שונים ומגלים את השבר, ודווקא השברים הללו צריכים לעלות לתפילה.
* ככל שאתה מגלה את התקלה במידה השלמה בדרגתך, במידה שאתה מסוגל לגלות, זה מביא אותך לתפילה אמיתית, לבקשה. ואז המאור מתקן את התקלה שגילית.
* אנחנו יכולים להפוך ל"איש אחד בלב אחד" רק על ידי המאור המחזיר למוטב.
* אין לך מצווה יותר גדולה מזה שאתה יושב יחד עם כולם, רוצה להתחבר ומקווה ומצפה שיתגלה המאור מתוך חיבור ספר הזוהר הקדוש, שמדבר על ההשפעה.
מתוך שיעור הקבלה היומי, 23.10.2011