קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלתו של אליק: אתה כותב: "להלחם רק עם העצלות שלך, לפעול לפי הוראות המקובלים".
אם גברים הסכימו לפעול לפי הוראות המקובלים (עשו תקנון, קבוצה), ואז הופיעה עצלות קבוצתית, מה לעשות ? האם:
1. להודות בכך שאנו לא מוכנים (למימוש אותו חלק בהוראות שמתייחס לקבוצה), להיפגש ולהחליט – איך לחיות מעתה והלאה?
התייחסותי: לנסות להלחם בעזרת העלאת חשיבות המטרה.
2. להעמיד פנים שכלום לא קורה ?
התייחסותי: בשום אופן לא, אחרת המצב ימשך לנצח!
3. להתרכז בהפצה ?
התייחסותי: זאת השיטה היחידה לעבוד ביחד ולעשות פעולת השפעה. לכן כדאי להיפגש רק לשם הפצה וישיבת חברים. וכשתגדלו – אפשר להרחיב את הקשרים האלה.
זהר נח/הסולם/מאמר שלשה אלה בני נח/ אות שב
שב) שלשה אלה בני נח וכו' : הם הקיום של כל העולם. קיום פירושו מוחין והיינו המוחין של הנוקבא, הנקראת עולם. הם הקיום של סוד העליון, היינו מוחין שבבינה. ומאלה נפצה כל הארץ, היינו שכל הנשמות של בני אדם באים מהם. כי הם סוד של ג' צבעים העליונים שבבינה, שהם ג' קוין. פירוש. כי ג' קוין הללו נתקנו מתחילה בבינה העליונה, ואח"כ קבלם ז"א והשפיע אותם לנוקבא. כנ"ל באות רצ"ז והנוקבא הולידה אותם, שהם שם חם ויפת,שמהם נתפשטו כל באי העולם. כלומר, שכל המוחין שבעולם מהם באים.
דכד ההוא נהר וכו' : כי כאשר הנהר הנמשך ויוצא מעדן, שהוא ז"א השקה את הגן, שהיא הנוקבא, השקה אותה בכח שלשה קוין, הללו העליונים, מבינה העליונה, ומשם נתפשטו הגוונין, לבן אדום ושחור, שה"ס ג' קוין, שלמטה של הנוקבא, כל אחד ואחד כלול בחבירו, להראות, כי כבודו של הקב"ה מתפשט למעלה בבינה ולמטה במלכות, והוא אחד בעליונים ובתחתונים.
זהר צו/ הסולם/מאמר אתדבקותא דרעותא – עד היכן סלקא/אות יא – יד
יא) רבי אלעזר שאיל וכו' : ר"א שאל את ר' שמעון אביו, ואמר, הרי קשר הכל נקשר בקדש הקדשים להאיר. שהיא בינה. הדבקות של רצון הכהנים והלוים וישראל, עד אן היא עולה.
יב) א"ל הא אוקימנא וכו' : א"ל הרי העמדנו, שהדבקות שלהם עולה עד אין סוף, כי כל קשר ויחוד ושלמות הוא לגנוז בצניעות ההיא שאינה מושגת ולא נודע, אשר רצון כל הרצונות בו. אין סוף, אינו עומד להודע, ולא לעשות סוף, ולא לעשות ראש, ולא כמו אין, שהוא כתר, הנקרא, אין, הראשון, שהוציא ראש וסוף. מי הוא ראש, זו היא נקודה העליונה, שהיא ראש הכל הסתום, העומדת תוך המחשבה, שהיא חכמה הנקראת ראשית, והחכמה נאצלה מן הכתר שנקרא אין, בסוד הכתוב והחכמה מאין תמצא (איוב כ"ח) ועשה סוף, שהוא המלכות, הנקראת סוף דבר. אבל שמה, באין סוף, לא יש סוף.
יג) לאו רעותין לאו וכו' : אין רצונות, ואין אורות, ואין נרות באין סוף, כל אלו האורות והנרות שבאצילות תלוים, באין סוף שיתקיימו בהם, אבל אינם עומדים להשגה. מי שידוע ואינו ידוע, דהיינו שאפשר לדבר בו מבחינת ידיעה, אין הוא אלא רצון עליון הסתום מכל סתום הנקרא אין, שהוא כתר, אבל בא"ס לא שייכת כלל ידיעה.
יד) וכד נקודה עלאה וכו' : וכשנקודה העליונה, שהיא חכמה, ועולם הבא, שהוא בינה, מתעלים בהארתם, אינם ידועים רק ריח, שה"ס ו"ק דחכמה הנקראת ריח, ולא ג"ר דחכמה, כמי שמריח בריח ומתבשם. ואין זה בחינת נחת, הנקרא ניחח. שהרי כתוב, ולא אריח בריח ניחחכם. שהרי ריח וניחח הם שני דברים. כי ריח ניחח, פירושו ריח של הרצון, דהיינו כל הרצונות של תפלה, ורצון השירה ורצון הכהן, שכולם הם סוד אדם, אז נעשו כולם רצון אחד, והוא נקרא ניחח, דהיינו רצון כתרגומו. אז הכל נקשר ומאיר יחד כראוי, כמו שלמדנו.