ענן של הבורא

"הקב"ה ציווה את משה, שיפרוש את ידיו מעל הים, ורוח מזרחית חזקה החלה לנשוב. בינתיים, בני ישראל המשיכו בדרכם במשך כל הלילה, ובכך התקרבו יותר ויותר אל שפת הים.

המצרים הלכו בעקבותיהם, אבל לא הצליחו לכבוש את המחנה. הם הטילו ביהודים חצים ואבנים, אבל הענן של הבורא היה סופג הכול.

זה היה אותו הענן, שבדרך כלל נע לפני בני ישראל ביום. בלילה הזה, במקום להיעלם בחשיכה, כפי שהיה קורה בדרך כלל, הוא נע מאחורי המחנה, כדי לספוג את כל מה שהוטל ונזרק על ידי המצרים. כמו כן, אחרי היהודים עפו מלאכים של הבורא, כדי להגן עליהם." ("מדרש מספר", פרשת השבוע "בשלח").

קיים חוק של השתוות הצורה: אם אתה נע לקראת האיחוד, הפצה, התפתחות של התכונות הרוחניות, אז אתה נמצא כלפי זה בקשר מסוים עם הבורא, אמנם עדיין לא במגע, אבל כבר בצורה של "ענן", בצורה של עזרה מאחור ומלפנים. זה אומר, ש"האור המקיף" פועל עליך.

"ענן", זה "אור מקיף", שמצד אחד, בלתי נראה, ניסתר, אבל מצד שני, מתגלה בפעולות, כמו אצל קוסם, שללא סיבה נראית לעין מופיע פתאום משהו ביד. כלומר, מחצית מהפעולות נסתרות, ומחצית מהפעולות גלויות. יחד עם זה, מתגלה התוצאה, ואילו הסיבה נמצאת מאחורי ה"מחסום".

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 30.04.2014