על עובדות ומיתוסים

בעל הסולם, מאמר "השלום", פרק: שיטה א' הוא הטבע:
"שיטה זו היא, שיטה קדמונית מאד. כי מתוך ב' הפכים אלו, שמצאו בולט לעיניהם, לבלי שום דרך ומבוא, איך לקרבם זה אל זה, באו לכלל הנחה, אשר הבורא והממציא את כל אלה, המשגיח בכח חזק על קיום מציאותו, שלא יתבטל אף משהו הימנו, אינו כלל בעל שכל ומרגיש.
ולפיכך, אף שממציא ומשגיח על קיום המציאות, בחכמה נפלאה הפלא ופלא, עם כל זה, הוא עצמו חסר דעה, ושלא מדעת יעשה כל זאת. כי אם היה בו דעת והרגשה, ודאי שלא היה מניח קלקולים כאלה, בדרכי כלכלת המציאות, בלי שום חמלה ורחמים על המעונים.
ולפיכך, כנוהו בשם "טבע". כלומר, משגיח, החסר דעה והרגש. ולפיכך, אין כלל לדעתם, על מי להתרעם, או להתפלל, או להצטדק לפניו."

זוהי שיטה, תפיסה, קדמונית, אף על פי שאנחנו מחשיבים אותה כהשגה חדישה של החומריות (מטריאליזם). הכי פשוט להתייחס לעולם כמו שהוא, ודווקא זאת הייתה הגישה ההתחלתית של האנושות. הדתות, האמונות וההשקפות הפילוסופיות באו מאוחר יותר, כאשר האדם התפתח פנימית, הפך להיות יותר מורכב והחל להמציא לעצמו כל מיני מיתוסים. ואילו בהתחלה האנשים פשוט ראו את הטבע וחיו בו, בדומה לחיות, שגם כן לא מאמינות בכלום. ודווקא כך אנחנו צריכים להתייחס לטבע, כמו שכתוב, "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות".

התפיסות הבאות נבעו כבר מאי ההסכמה עם מה שקורה בטבע. המציאו אותן מתוך כל מיני תירוצים, ולכן הן כולן שקריות. אולם למעשה, אנחנו רואים לפנינו עובדות שאינן תלויות ביחס שלנו אליהן. אבל האדם ממציא לעצמו תירוצים כדי להמתיק את החיים או להשתעשע בתקוות שווא.

יחס בריא לחיים נמשך בגישה המדעית. בכל מקום אנחנו רואים את הפעולה של החוקים המדויקים שאינם ניתנים לשינוי, הפעילות של המערכות, המחזוריות של החומרים בטבע. ואם אני כבר רואה, אז זה כך, אל תציעו לי בדיות מסוגים שונים. לפניי נמצאת האמת, והתוספות אליה הן לכל אחד משלו, ואי אפשר לסמוך עליהן. בתוספות מתחילה להיווצר אמונה ואילו בעובדות מתגלה הטבע כמו שהוא.

את הגישה הזאת ממשיכה חכמת הקבלה, שמסבירה לנו על העקרונות של תפיסת המציאות. אנחנו רואים לפנינו את העולם הזה, וחוץ מזה, היא אומרת, שקיים עוד אזור שלם שנקרא "העולם העליון", לא דמיוני, אלא ניתן למחקר מדעי. באופן כזה, חכמת הקבלה ממשיכה את המדע הרגיל ועורכת מחקרים מעבר לגבולות המדע הרגיל.

בעזרת חכמת הקבלה אני ממשיך את המחקרים המדעיים, מפתח כלי תפיסה חדשים, מרחיב את הטווח שלהם ושומר על העיקרון "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אין יותר שום דבר, כל השאר, כולל הדתות, זה למעשה פילוסופיה.

מתוך שיעור על מאמר "השלום", 14.12.2012

ידיעות קודמות בנושא:
חכמה לשינוי עצמי
כל דרכי הידע מובילות לחכמת הקבלה
כל המדעים חוקרים את הבורא