קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: האם יש הבדל בין שפת העברית לבין השפות האחרות של עמי העולם ?
תשובתי: בעל הסולם כותב, שעברית – זו שפת האור, וארמית – זו שפת כלי הקליטה. שתי שפות אלה דומות לשני צדדים, פנים ואחוריים. אלה השפות העיקריות, מאחר והצורה הגיאומטרית של האותיות שלהן מבטאת קשר בין אורות ורצונות (כלים).
אבל אלה הן רק שפות בסיסיות, כי הן נוצרו בבבל העתיקה בתחילתו של הפירוד וההתרחקות של בני האדם זה מזה. בשפות אלה מסומנות תכונות של נשמות מתוקנות (כלים): הקווים האופקיים של האותיות תואמים להתפשטות של אור חסדים, והקווים האנכיים של האותיות תואמים להתפשטות של אור חכמה.
שפות אחרות הופיעו רק עם פירוד יותר אגואיסטי בין בני האדם בבבל העתיקה (התפרצות האגואיזם בציוויליזציה האנושית הראשונית). זה לא אומר שהן לא טבעיות, הרי האדם המציא אותן, כתוצאה מהטבע שלו, אבל השפות האלה הן כבר תוצאה מהתרחקות מהמקור, מתוך השבירה, שהתרחשה בבבל העתיקה.
לכן המקובלים לא נתנו שום הסברים לאותן האותיות של השפות "המשניות", לא תיארו אילו תכונות, אילו קשרים בין אור וכלי מבטאת כל אות. בשפות העברית והארמית כל אות – זה מודל, סמל, רישום הקשר שבין אור וכלי. זה קשר בין התכונות של בינה ומלכות: 9 אותיות של ז"ת דבינה, 9 אותיות של זעיר אנפין, 4 אותיות של מלכות ו – 5 האותיות הסופיות (מנצפ"ך), והצורה התואמת לתכונותיהן.
את השפות האחרות האדם יצר מרצונות אגואיסטיים המרוחקים יותר מהשבירה, מבבל העתיקה, ולכן המקובלים לא העבירו לנו קשר בין צורת האותיות לתכונות רוחניות, כענף ושורש, כקשרים בין אורות וכלים.
לכן לאדם הלומד את חוכמת הקבלה, יש צורך בידיעת האלמנטים של אותיות ה- א'- ב' העברי – כי צורתן הגיאומטרית מביעה תכונות רוחניות של מלכות במידת התרחקותה מבינה. האות עצמה היא רק רישום של תכונה רוחנית. האדם חייב לרכוש תכונות של כל האותיות (חיבור תכונות הקבלה – מלכות עם תכונת ההשפעה – בינה) ו "לרשום" על ליבו – רצונו, את הסדר הנכון שלהן – אז הוא יקבל את הטקסט של התורה, כמו שנאמר "וכתבתם על לוח ליבך !".
