על יופי פנימי

"וידבר ה' אל משה לאמר: דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם א-להיו, כי כל איש אשר בו מום לא יקרב" (ויקרא כ"א, ט"ז-י"ח).

מנקודת מבט רוחנית "מום" זה פגם, קלקול פנימי של האדם, ליקוי בהשתוקקות הרוחנית לחיבור ואיחוד.

שאלה: איך נקבע הפגם הפנימי של האדם?

תשובתי: אי אפשר לקבוע אותו חיצונית, מפני שהוא נסתר אפילו מהאדם עצמו, עד שהוא מגלה אותו בעצמו בתוכו. וזה נקרא חכמה נסתרת או ידע נסתר. ורק במידה שבה הוא מסוגל לגלות בתוכו את ה"פגם" ולסבול אותו, הוא יוכל לממשו בצורה נכונה.

ה"פגם" הוא לגמרי לא מורגש ולא ניכר לעין החיצונית, כי כוונות של אדם אינן ידועות לאף אחד. הוא יכול לבצע מעשים, שחיצונית נראים טיפשיים לחלוטין או אפילו מזיקים, חסרי טעם, אגואיסטיים, אבל בעצם הכול שונה לגמרי, מפני שאת הכוונה קובעים האופי ואיכות המעשה.

הערה: אבל בעולם שלנו הכול הפוך, ואילו בתורה תחת המושג אדם מתכוונים רק לכוונה.

תשובתי: וודאי, ההגבלות הללו אינן חלות על המראה החיצוני של בני האדם. למשל, משה מתואר כיפֵה תואר עם מבנה גוף חזק וקומה זקופה. האם כך יכול להיראות זקן בן 120? מדובר רק על היופי והטוהר הפנימיים.

בפעם הראשונה הבנתי את זה כאשר למדתי אצל הרב"ש. ביקשו ממני לסייע לחתן בחורה אחת ואני החלטתי להכיר לה בחור שלמד יחד איתנו. הבחורה הייתה אינטליגנטית מאד, ממש חכמה וגם ציירת כשרונית, שבהמשך נתנה במתנה את אחד מציוריה לרב"ש. אני הזמנתי את הבחור ואת הבחורה אליי לארוחת צהריים, הם דיברו, אחר כך הלכו לטייל, וכעבור שעתיים הוא בא לשיעור ואמר לי, שמבחינה חיצונית היא לא מצאה חן בעיניו. אני העברתי את המידע לרב"ש, מפני שהיה חשוב לו לסדר את עתידה של הבחורה הזאת. בהתחלה הוא לא הבין מה העניין, אך כאשר הסברתי לו, הוא התפלא: "אז הוא הסתכל רק בחיצוניות?!". הבחור לא יכול היה לעלות למעלה מהדעת שלו, ובסופו של דבר החיים לא הסתדרו לא אצלו ולא אצל הבחורה. הוא התחתן, נולדו לו חמישה ילדים, אך כעבור זמן מה הוא התגרש. היא גם התחתנה, ילדה ילד והתגרשה מבעלה.

הרב"ש תמיד אמר בפשטות: "אהבה, זה סוג של חיה שנבנית על וויתורים הדדיים".

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 28.5.2014