עכשיו הזמן שלהם!

שאלה: אני מסתכל על הקהל שאליו אני יוצא עם ההפצה, ונדמה לי שהוא בכלל לא מתאים לתפיסה של הרעיון הזה. מה לעשות אם אין לי שום רצון להסביר להם משהו, מפני שנדמה לי שזה חסר כל סיכוי?

תשובתי: זוהי דעה לא נכונה. אתה לא לוקח בחשבון שני דברים. הדבר הראשון, זה הכוח הכמותי שישנו בקהל החיצון. הכוח הכמותי מאפשר לנו לבצע קפיצה גדולה בלהשיג כל הצלחה.

הדוגמה המוחשית לכך, היא המחשב. מחשב יקר שונה ממחשב זול לא בגודל שלו אלא בנפח של הזיכרון שלו, כלומר במספר תאי הזיכרון. זה נקרא, שגיבור בכמות הופך להיות גיבור באיכות.

בהפצה לקהל הרחב אתה לא לוקח בחשבון את העניין של הכמות הגדולה, שהופכת לאיכות חדשה. אם יש מיליארד אנשים וכל אחד יכול להרים סך הכול גרם אחד, אז יחד הם ירימו מיליארד גרם.

וחוץ מזה, צריך להכפיל את זה בכוח החיבור, שהם יכולים לייצב ביניהם על ידי החיבור שלהם. זה מכפיל את התוצאה פי תר"ך (620) פעמים. כך צריך לראות את העוצמה שלהם, ולא להסתכל על העוצמה המזערית של כל אחד מהם.

אצלנו, האינדיבידואלים, כל אחד נשקל בהתאם ליכולות האישיות שלו. ואילו בקהל, מאחר וכל אחד מחובר עם כולם, הוא שוקל כמו כולם. ולכן אפילו אחד מהם הוא גדול ממך.

הדבר השני הוא, שדווקא הקהל הרחב מהווה עכשיו את הכלי לאור ולא אתה, וזה לפי צו השעה, לפי "עת לעשות". לכן אתה לא יכול לזלזל באנשים. דווקא הם, זה הכלי שצריך עכשיו לתקן ולמלא אותו. עכשיו הזמן שלהם! כל האורות העליונים, כל הסדר, הכול מכוון עליהם.

ואילו התפקיד שלך זה לטפל בהם בנאמנות, להסתכל רק עליהם ולעשות מה שטוב להם. ולכן אין לך ברירה, אלא רק להעריך את הקהל הזה ולעבוד עימו.

מתוך שיעור על מאמר "הערבות" של בעל הסולם, 12.06.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כל העמים במעגל אחד אין סופי
מדינת מקובלים למקטנם ועד גדלם
לחץ של שבעה מיליארד