קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
עיקרי ידיעה שפורסמה במגזין Current Biology:
סוג מסוים של סרטני הסטומטופודים מסוגלים להבחין באור בעל קיטוב מעגלי.
בעיני האדם ישנם שלושה סוגי פוטורצפטורים (חיישני אור) "צבעוניים", ולעומת זאת אצל סרטנים אלה ישנם שנים-עשר תאים קולטי אור.
האדם קולט באור – צבע (אורך הגל) ובהירות. דבורים רואות גם אור בעל קיטוב לינארי, כלומר רואות בעולם הסובב דברים שבשבילנו אינם נגישים.
בעלי החיים משתמשים בסוגים מיוחדים של פיגמנטים (צִבְעָנים), אשר בלתי נראים לאף אחד חוץ מהם, לצורך התקשורת האישית ביניהם.
התייחסותי: זוהי דוגמה טובה שעוזרת להבין עד כמה אנו מוגבלים בתפיסת העולם הסובב אותנו – אפילו מאפיין כה "פשוט" של האור, כגון קיטוב מעגלי, אינו נגיש לנו. שלא לדבר על כל מה שאיננו רואים, ואפילו לא מודעים לכך…
דוגמה זו ממחישה לנו שוב מה שנאמר בספר הזוהר כבר לפני אלפי שנים: מסביבנו קיים עולם אין-סוף, ומידת הקליטה שלנו אותו תלויה רק בחושינו.
שלום.
שאלה: אם הכל בא אלינו מהבורא ,ז"א כל דבר ודבר שמתרחש לנו בחיים ,איפה נכנס העניין של חינוך שאנו נותנים לילדינו?
ובכלל כל נושא ההגדרות משתנים אצלי לגמרי כתוצאה מהלימוד בקבלה
כל הראש ממש מסתובב. עם מה אני פונה לילדי עכשיו הסיפור שאני מקריאה לה בלילה בעצם שקרי??? מה עושים?
שלום רעות
אני איתך באותה סירה ,לאט לאט מתברר לך מה אתה יודע שלא נכון עבור ילדינו אך עדיין אין לנו את הכלים לדעת מה כן נכון .מה עושים ?
גם עטלפים רואים בעזרת גלי קול . אז המציאות לגביהם היא
לגמרי ניראת שונה…