דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / עידן העלייה המכרעת

עידן העלייה המכרעת

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות ס"ג:

"ולפיכך, בדורנו זה, שהגם שמהות הנשמות הללו, היא הגרועה שבמציאות, כי ע"כ לא יכלו להתברר לקדושה עד היום, עם כל זה, המה המשלימים, את פרצוף העולם ופרצוף כללות הנשמות, מבחינת הכלים. ואין המלאכה נשלמת, אלא על ידיהם. ולפיכך, רק עם השתלמותן, של הנשמות, הנמוכות הללו, יכולים האורות העליונים, להתגלות, ולא מקודם לכן."

הכלים השייכים לשליש העליון של ההתפתחות (חב"ד), הם מאוד "שקופים", זכים. הרצונות של השליש השני (חג"ת) הם בעלי "עביות" אבל עדיין שייכים לבחינות ה"קטנות" של עיבור ויניקה. "אור החכמה" אינו יכול להתגלות בהם, זוהי רק הכנה עבור כל הדורות.

אנחנו מתחילים את הספירה החל מאדם הראשון ועד גמר התקופה של 6,000 שנה, מפני שקיימת התאמה בין השורשים הרוחניים והענפים הגשמיים. בארבעת אלפים השנים הראשונות עדיין לא יכלו להתגלות כלים גדולים. וגם בשליש הראשון של אלפיים השנה האחרונות, התהליך התחיל מ"שבירת הכלים" (חורבן בית המקדש) ושלושה רבעים של התקופה הזאת היו בגלות. רק מזמן האר"י החלה תקופת הגאולה.

היום אנחנו חיים בשלב הסופי של אלפיים השנה האחרונות (נהי"ם), כאשר הכלים רכשו "עביות" ו"נוקשות", הפכו ל"כבדים" ו"מגושמים", תחת הכובד של האגו הגדול. כמובן, שאנחנו לא מאשימים אף אחד בשום דבר, פשוט כך הוא הטבע שלנו, מאוד קשה ו"אטום".

בהשוואה אלינו, בכלים הקודמים של עביות שורש וא' (חב"ד וחג"ת) היה קל מאוד לגלות את האורות ולהשיג דבקות. ודאי, שגם אז זה דרש מהאדם עבודה קשה, ובכל זאת, כמו שרב"ש היה אומר, שעוד במאה ה- 19 אנשים בעם היהודי היו מוכנים להקריב את חייהם כדי לגלות את הבורא. למען הדבקות עימו הם בשמחה היו מוותרים על התענוגים הגשמיים. התקופה הזאת הסתיימה עם מלחמת העולם הראשונה, כי המלחמות מגלות את הרע כדי לחייב את העולם לקשר הדדי גדול יותר.

והיום כבר הכול שונה: תציע לאדם לבחור בין מיליון דולר או דבקות עם הבורא, והוא ייקח את הכסף ללא שום מחשבות נוספות. במאה ה- 20 העולם התקדם מאוד ולכן קשה לנו מאוד להבין את העבודה של הקדמונים, קשה לתאר את המצבים הקודמים, מפני שהחלה תקופה מיוחדת, קשה מאוד, של התפתחות הרצון שלנו.

אבל התקופה הזאת, כמו גם כל האחרות, אפשר לחלק להוי"ה, ואז אנחנו רואים שנמצאים בבחינה המסיימת של ההתפתחות, איפה שמתאספים ומצטברים רצונות וכוחות רבים. יתרה מכך, הבחינה הזאת גם כן מתחלקת לחלקים, ואנחנו מתקרבים לרצונות בעלי "עביות" הגדולה ביותר.

היום, חוץ מ"אור הנשמה", צריכה להתגלות הארה של "חיה" ו"יחידה", מה שנקרא, "אח"פ דעלייה". הדורות הקודמים עוזרים לנו עם אורות נפש ורוח, שאותם הם כבר השיגו. ואילו אנחנו, הודות לתמיכה הזאת, ניגשים לתיקונים שמוטלים עלינו, ברמה של "אור הנשמה", כבר לא בהתכללות הדדית עם הקודמים לנו, אלא באופן עצמאי. על ידי העבודה בעולם הבריאה, אנחנו מגלים את "אור הנשמה" בקביעות, בעוד שאורות "חיה" ו"יחידה" יתגלו לנו שלא בקביעות, רק בעליות, בדרך של התכללות. הם גם כן נחוצים, במיוחד בשלב הנוכחי. זוהי תוספת מאוד לא פשוטה שדורשת סגנון עבודה אחר לגמרי, בלקבל על מנת להשפיע.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר", 05.08.2012

ידיעות קודמות בנושא:
המיילדים של האנושות
כאשר כל העולם ידרוש
באמצע בין הבורא לבין העולם

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest