עולם מתכלה ונשמה נצחית

שאלה: אילו עצות יעזרו לאדם הפשוט להימנע מהפחד מהמוות?

תשובתי: אדם צריך להיאבק בפחד מהמוות כפי שהוא עושה זאת בחיי היומיום, כשכביכול שוכח את המחשבה הזאת. אבל בכל זאת, הוא כל הזמן משווה את עצמו לגילאים של חבריו, כך שמחשיב את עצמו ליותר זקן מאשר הוא באמת. יש לו כל הזמן חשבונות עם הסוף, ואין כאן מה לעשות. הדבר היחיד שיעזור לו הוא רק עלייה לדרגת ההשפעה, כשהוא יתחיל לגלות את דרגת הקיום הבאה שלו ויעלה למימד חדש. ואילו המימד הישן שמבוסס רק על קיום ביולוגי וזמני של החומר, ייעלם. אם האדם מגיע למצב הבא, אז כבר שום דבר יותר לא מחזיק אותו בעולם הזה, כי המוות עכשיו לא מהווה עבורו משהו מיוחד, אלא פשוט גורם מֵלווה.

שאלה: בעתיד לא יהיה מוות?

תשובתי: כל אדם, ואחר כך כל האנושות, יצאו לדרגה עליונה יותר, עולם מתכלה ונשמה נצחית. עם זאת, המוות הביולוגי של הגוף הבהמי שלו נשאר, אבל הגוף הרוחני שאנחנו רוכשים הוא נצחי, מאחר והוא נמצא ברצון להשפיע, מחוץ לעצמו. הוא מרגיש את כל שינויי הצורה לא בתוכו, אלא דרך המעבר של עצמו באחרים, ולכן אין לו יסוד, כדי למות, הוא נמצא בהשפעה מלאה. כל אחד, בזה שנותן לאחרים, מרגיש את החיים שלו באחרים, ולא בתוך עצמו.

בעולם הרוחני אין חומר או מהות שצריכה למות, מפני שאתה כל הזמן רוכש כלים יותר ויותר חדשים, ובהם אתה מרגיש את הקיום, את החיים שלך. אבל אין הם שלך. אבל בזה שאתה ממלא אותם, אתה ממלא אותם כאילו היו שלך. כי לדוגמה, כשאתה עושה משהו עבור הילד הקטן שלך, אז יחד עם זה אתה מרגיש חיים עוד יותר גדולים, מאשר אם היית עושה משהו למענך. ולכן יוצא, שההרגשה של הגוף שלך נעלמת בהדרגה, מתרחקת לאן שהוא ומתרחשת הרגשת החיים באחרים.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "שיחות עם מיכאל לייטמן", 17.6.2015