קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
כנס בצ'ילה. שיעור מס' 2.
שאלה: אם אני מתקן את תפיסת המציאות שלי, אז איפה מתרחשים השינויים, האם בי אישית או בכל העולם הסובב?
תשובתי: כל השינויים מתרחשים רק בתוך האדם. כי אתה אף פעם לא רואה שום דבר מחוץ לך. בראש שלך יש מסך, שעליו מצטייר כל העולם הזה.
אם במקום זה אתה רוצה לראות את המציאות האמיתית, אז לשם כך צריך להשיג אהבה לכולם. אז כל הבריאה תהפוך לאור אחד פשוט. לא יהיו שום בני אדם והעולם הזה, אלא תישאר רק אתה, שנבלע באוקיינוס של אור לבן, כלומר, רק אתה והבורא.
אז מי זה אנחנו, חוץ ממך? אנחנו זו הדגמה של התכונות הלא מתוקנות שלך, שאותן אתה צריך לתקן כדי להפוך להיות דומה לבורא. אם אתה תאהב כל אחד מאיתנו ואת כולנו יחד כמו את עצמך, אז זה יסמל שתיקנת את עצמך ואז אנחנו ניעלם, ובמקומנו אתה תרגיש את האור.
אם אתה אוהב את האחרים כמו את עצמך, אז בזה אתה מסלק את כל ההבדלים בעולם. למעשה אין בו צבעים שונים: כחול, שחור, לבן, אדום, אין כל כך הרבה רעשים וצלילים שאותם אנחנו שומעים, אין מעלה ומטה, אין צדדים ימין ושמאל, אין בני אדם, חיות, אין כלום.
לאט לאט, במידה שאתה מתחיל לאהוב, כל העולם הזה מאבד את כל התכונות שמאפיינות אותו, כל מגוון הצורות. כי אם אתה אוהב, אז אתה לא רואה באהוב כל מיני תכונות, שום ניואנסים, הכול נראה בו טוב! לכזאת צורת תפיסה אנחנו צריכים להגיע, עד שהכול יהפוך להיות לבן לחלוטין.
כי אנחנו מרגישים הכול בתוך הרצון לקבל שלנו שכל הזמן עושה הערכות מה לטובתו ומה לרעתו. כל העולם מתחלק רק לפי העיקרון הזה: יותר מועיל או פחות מועיל לאגו שלי. כך מופיעים כל הצלילים, הטעמים, בני האדם, החיות, הצמחים, האבנים, הכול מקבל צורות בתוך הרצון לקבל שלך.
אבל ברגע שאתה מתחיל להתייחס כלפי כל העולם באהבה, אז כל ההבדלים שלו נעלמים והוא הופך להיות כולו לאור לבן. זה נקרא: "על כל פשעים (כלומר, על כל ההבדלים) תכסה אהבה"!
מתוך שיעור מס' 2 בכנס צ'ילה, 30.07.2014
ידיעות קודמות בנושא:
תפיסת המציאות באור פשוט
חיים מאחורי קירות אקוואריום
לראות את העולם כמו שהוא
