קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: חכמת הקבלה אומרת, שהכול מתגלה בתוך האדם. אז היכן נמצאים העולמות הרוחניים שעליהם אנחנו לומדים בשיעורים?
תשובתי: ביחס שלי כלפי החברים. פעם אנחנו היינו אחד שלם, ולא חלקים שחתוכים מה"עוגה" השלמה. אז היה קיים רצון אחד ואור בתוכו. ואחר כך נכנס בינינו רצון לקבל, כוונה על מנת לקבל ואנחנו "התפוררנו".
היום כל "פירור" מהעוגה רוצה רק להנות, להיות בהשוואה עם האחרים, על חשבון האחרים, באמצעות האחרים. כזו היא ההרגשה שלנו והיא קובעת הכול. בהתאם לזה, אם אנחנו נסלק אותה, אם נחליף את הכוונה על מנת לקבל לכוונה על מנת להשפיע, שמכוונת להשפעה, אז אנחנו בעצמנו ניצור, נאסוף את ה"עוגה" המפוררת. והאור העליון ישמש לנו "דבק" לזה, בזה שימלא את כל החללים שבינינו.
עכשיו אנחנו מנוגדים זה לזה ולכן בהרגשה של כל אחד יש מרווח, חלל, בינו לבין האחרים. יתרה מכך, כל אחד היה רוצה להרחיב את החלל הזה, כדי שבכלל לא יהיה לו קשר עם הסובבים. לכן, כאשר אני יוצא מתוך עצמי לקראת האחרים, בזה שרוצה להרגיש אותם, למרות המרחק בינינו, אז אין זה בכוחי לבטל את החלל הזה. לכן אני רוצה להתעלות, כדי לבנות מעליו את כל מערכות הקשר הדרושות, מערכות של עולמות בי"ע.
ואז, כל החלל הזה מתמלא באור העליון. מקודם הוא היה ממש קטן ורק החזיק אותנו, כמו פירורים של עוגה, ואילו עכשיו, כאשר אנחנו צריכים למלא את החללים בינינו בכוח האהבה וההשפעה, על פני הדחייה שנשארת, אנחנו מגלים בינינו קשר חזק יותר פי תר"ך פעמים. העוגה שלנו כאילו מתמלאת בקרם ושוקולד, יש בה מספיק מקום למלא אותה בכל הטוב…
מתוך שיעור על המאמר "מהותה של חכמת הקבלה", 20.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
אי אפשר במשפחה ללא ויתורים
מה רוצים מישראל?
עולמות מקבילים – בינינו
