דף הבית / משבר עולמי / תפקיד ישראל / עָם שיש בו סתירה – אז מה הפתרון?

עָם שיש בו סתירה – אז מה הפתרון?

שאלה: יש כאן איזה בלאגן שאני לא מצליח לפתור: איך זה ייתכן שלפי הטבע אנחנו בנויים לחיבור, אבל בפועל אנחנו עם קשה עורף, אנחנו העם הכי גרוע, הכי אגואיסטי?

תשובתי: מפני שאנחנו לא מקיימים את התנאי לקיום של עם ישראל, והתנאי הוא חיבור. אנחנו לא בצורה הנכונה שלנו, אנחנו נמצאים בצורה ההפוכה.

אבל הצרה היא, שבגלל שאנחנו מתקיימים בצורה הפוכה מהצורה שאנחנו צריכים להיות בה, אנחנו משפיעים את כל הרע לכל העולם. כי דרכנו צריך לבוא השפע, האור העליון. המאור המחזיר למוטב צריך להגיע גם לאומות העולם ולתקן אותם, לחבר אותם טוב יותר, כך שכולם יחיו בצוותא. אבל הם לא יכולים, כי אנחנו עוצרים את השפע.

אנחנו כמו פקק. מלמעלה יש אור עליון, באמצע עם ישראל, עם ישר-אל, ולמטה אומות העולם. האור העליון יכול לבוא מלמעלה רק דרך עם ישר-אל ולמלא את כולנו, את כל האנושות. אנחנו המעבר בין האור לבין כל האנושות. אבל מפני שאנחנו לא מסוגלים לעשות את התפקיד שלנו ולמשוך את המאור לאומות העולם, הם מגיעים אלינו מלמטה עם אשמה, עם דרישה. זה נקרא אנטישמיות.

שאלה: איך אני פותר את החידה, שמצד אחד אנחנו העם הכי אגואיסטי, ואנחנו פחות או יותר מודים בזה, ומצד שני אנחנו עם שלפי הטבע בנוי לנתינה?

תשובתי: כי אנחנו מעבר. מצד אחד אנחנו חייבים להתאים את עצמנו לבורא, להיכנס לקשר עימו. הקשר הזה נקרא דבקות. ומצד שני אנחנו צריכים להתקשר לאומות העולם, וזה נקרא להיות אור לגויים.

וזאת הבעיה, אנחנו לא מסתדרים ושונאים זה את זה, האחד לא מסתדר עם השני. לכן אנחנו צריכים לעבוד. לכן ניתנה לנו תורה. אנחנו צריכים להתחבר, אנחנו צריכים להיות כאיש אחד בלב אחד בהתאם לכל התנאים שניתנו לנו. לכן אנחנו בלחץ, אומות העולם לוחצים עלינו מלמטה, ומלמעלה לוחץ עלינו האור העליון.

מתוך התוכנית "מקובלים כותבים" – נתינה ככלי, 27.11.2014

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest