קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
נכון להיום, המחקרים על התפתחות כדור הארץ מאפשרים להסיק, שהכול מתנהל באמצעות התפשטות וחיבור. התפשטות, היא התפזרות "לרוחב", ואילו החיבור, משמע, התקשרות, צירוף החלקים.
שני הכוחות הללו פועלים בעולם שלנו וחייבים להיות מאוזנים. תוך כדי ההתפתחות והשילוב הנכון ביניהם, הכוחות האלה מייצבים מערכות מורכבות מאוד שמצידן גם מתפתחות על בסיס התפשטות וחיבור. אחד לא יכול ללא השני.
מצד הטבע, התוכנית הזאת עובדת בדיוק מושלם, בהרמוניה בין התפזרות לאיחוד החלקים. אך האדם מצידו מכניס עיוותים רבים לתוך התהליך.
הכול מבוסס על איזון בין הרחבה לצמצום, קירור וחימום, ועל תופעות אחרות הנובעות מאותם הכוחות הבסיסיים. הם פעלו גם בזמן היווצרותו של קרום כדור הארץ, כאשר האש פרצה מתחתיו. וגם לאחר מכן, כאשר כדור הארץ שוב התקרר ונהיה מוצק.
המחזוריות הזאת נמשכה עד שנוצר איזון: החום נאסף בתוך כדור הארץ, הקור יצר מעטפת קשה ונתן אפשרות להתפתחות של צורות חיים צומח וחי.
כך או אחרת, הכוחות האלה נועדו ליצור חיבור מסוג מסוים, בצורה כזאת, שהחימום והקירור ישתפו פעולה ביניהם בצורה מאוזנת.
אז לאן כל זה אמור להוביל? מה צריך להיות המצב הבא שלנו?
כאן אנחנו מגיעים למחשבה מפתיעה. בני האדם חיים בחברה האנושית ובכך שונים מהטבע הדומם, הצומח והחי. מבחינה חברתית אנחנו הופכים לאנושות אחת גלובלית שבה הכול קשור אחד לשני באופן אינטגרלי.
זה אומר שאנחנו כנראה צריכים לשמור ולבנות את האיזון בין שני הכוחות: כוח צנטריפוגלי (שבורח מהמרכז כלפי חוץ) שמרחיק אותנו אחד מהשני. לעומת זאת, ישנו כוח צנטריפטלי שמכוון אל המרכז ומחבר אותנו אחד עם השני. שני הגורמים האלו, כלפי חוץ וכלפי פנים, חייבים להיות באיזון.
אפילו אם אחד מהם מדי פעם מתגבר על השני, כך אנחנו מתקדמים בהתפתחות שלנו, מעבירים רגל אחת ואחרי זה את השנייה. אבל בכל מקרה, שמירת האיזון בין שני הכוחות מוטלת עלינו.
וכאן טמונה הבעיה. אנחנו באמת משתמשים בכוח החיבור וכוח הריחוק, אבל מנצלים אותם בצורה אגואיסטית. למשל, אני מוכן להתחבר עם האחרים כדי להרביץ למישהו או להשיג משהו. במילים אחרות, אנחנו מתחברים לא במטרה להתפתח, אלא על מנת להפיק תועלת במאבק בינינו.
האמת, שגם בטבע אנחנו רואים מאבק מתמיד, אך ברמה האנושית שלנו העימותים מתנהלים כבר לא בצורה אינסטינקטיבית. וכאן עלינו לשלב את שני הכוחות הבסיסיים הללו באופן שונה, בחיבור זה עם זה.
מדובר בבנייה של מין אנושי אחר לחלוטין – החברה החדשה.
קודם כל, האיחוד האנושי הכללי שלנו חייב להיות שלם ומוחלט. הוא צריך לנצל את כל הכוחות של הריחוק, הפירוד, השנאה, וכולי.
כעיקרון, החיבור הזה מיועד ליצור מהחברה האנושית בכל העולם משהו אחד שלם שיחיה ברמה אחרת של הבנה והשגה, כישות אחת, כגוף אחד. ואז נהיה "תאים" של ה"גוף" הכללי הזה ונרגיש את צורת הקיום החדשה, יותר נעלה מאשר שהיינו כל אחד בנפרד.
זאת המסקנה שניתן להסיק מכל מה שאנחנו רואים היום.
מתוך התוכנית "חיים חדשים", שיחה מס' 309, 02.03.2014
ידיעות קודמות בנושא:
הטבע, זה אחדות
מטרתנו להגיע להרמוניה עם הטבע
הרגל נעשה טבע שני
