קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
השם "אברהם" (אב העם) מסמל את "האבא של העָם". אברהם באמת היה האב הרוחני של כל האנושות, כי הוא הפך להיות לא רק מייסדם של עמים רבים, אלא גם היוצר של השיטה הרוחנית לתיקון העולם.
הנקודה המרכזית של השיטה שלו הייתה, להורות על הבורא כעל הכוח היחיד והמאוחד של הטבע שמנהל את כל הבריאה – "אין עוד מלבדו".
והתכונות של הבורא נקבעו על ידו כ"טוב ומטיב". התפקיד של האנושות, בהתאם ללימוד שלו, היה השגה ודבקות עם הבורא לפי הכלל "ואהבת לרעך כמוך".
את המערכת הזאת הוא העביר לתלמידים הבבליים שהצטרפו אליו, שלקהילה שלהם קראו "בית אברהם", כלומר התלמידים שלו, המשפחה שלו.
מאוחר יותר אברהם הוציא את קבוצת התלמידים שלו מבבל, כלומר התנתק מכל הלימודים האחרים, השיג את הבורא ויצר שיטה עצמית, שאותה הוא הביע ב"ספר היצירה", שהשלים בהרבה את הספר של אדם, "רזיאל המלאך".
אברהם הניח את היסודות של המערכת להשגה נכונה של הבורא, השגת דרגתו ודבקות עימו. וכל שאר המקובלים רק פיתחו את התיאוריה שלו, בכך שהוסיפו אליה את העבודה המעשית שלהם, כי בכל דור האגו המשיך לגדול וזה אִפשר לפתח את השיטה של אברהם בכל מדרגה הבאה בהתאם לתנאים של אותו הזמן.
לכן אי אפשר לומר שהיום יש לנו משהו חדש. כל מה שגלוי, זה גלוי על ידי המקובלים החל מאדם ועד ימינו. אבל מאברהם מתחילה כבר דרך סלולה, למרות שבכל מדרגה של הדרך הזאת יש את הלידה הרוחנית שלה, שנקראת "בניו" של אברהם, ממשיכי דרכו.
מתוך התוכנית "סיפורים קצרים", חלק 1, 15.10.2014
ידיעות קודמות בנושא:
סיפורים קצרים. הדרך הלא קלה של אברהם
סיפורים קצרים. פוליתיאיזם או הנהגה יחידה
סיפורים קצרים. הטלטלה המתוכננת של הבבלים
