דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / סוף כל סוף הבנתי, לאחר הפעם ה – 101!

סוף כל סוף הבנתי, לאחר הפעם ה – 101!

שאלה: איך אני יכול להתחבר במחשבות עם החברים בזמן הקריאה בספר הזוהר אם אני לא מרגיש את המחשבות והרגשות שלהם, אלא מרגיש רק את עצמי?

תשובתי: צריך להשתדל לעשות את זה, וכתוצאה מההתמדה שלנו יתחילו בהדרגה להסתדר בנו כלים. אין מה לעשות, כולם מתחילים מחוסר הרגשה. ועל ידי הרגל באים הרגשות.

כאילו שאתה מגיע למקום עבודה חדש ומבקשים ממך לעשות משהו. אבל אתה אף פעם לא עשית את זה, ואין לך שום מיומנויות. לכן אתה מנסה כך או אחרת וצובר ניסיון. על ידי זה שאתה חוזר שוב ושוב על אותה העבודה, פתאום בא לך שׂכל חדש, רגשות חדשים. אתה מתחיל להרגיש את החומר, בזה שמשייך לדומם, צומח, חי ובני האדם את האבחנות והבירורים האנושיים שלך.

זה כבר נובע מתוך הקשר שלך. כי כל מה שאתה רואה בעולם הגדול הזה זה חלקים של הנשמה שלך, רק שנראים לך כחיצוניים. ולכן אתה מקבל מהם התרשמויות.

זה כמו אומן או בעל מקצוע, שמדבר על החומר שאיתו הוא עובד כאילו על יצור חי. הוא כולל את החומר הזה בתוכו ולכן משייך לו את כל התכונות שלו.

לכן אני מתחיל לחשוב יותר ויותר על הקבוצה, על החברים, לא חשוב שהם נמצאים רחוק ממני ולא לידי. אבל על ידי מחשבות קבועות ותמידיות עליהם אני מחדד ומגביר את החושים שלי.

זהו חוק טבע. בעולם שלנו אין שום אפשרות אחרת להתקדם, חוץ מאשר פעם אחר פעם לחזור למחשבות האלה. זה ההבדל בין מי שלומד 100 פעם ו-101 פעמים.

זה לא אומר שנדרש ממני ללמוד את המאמר בעל פה, אבל ההשקעה בלימוד מביאה הרגשה חדשה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 30.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הזוהר מספר על המצב שלי
המלצה לקריאה בספר הזוהר
איך לחדור לטקסט של הזוהר

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest