סוד השם הקדוש

הידע הקבלי המצוי ברשותנו הוא תוצאה של מחקרם של המקובלים. המקובלים הם אנשים שבערה בהם שאלת משמעות הקיום, ועל ידי שיטה מיוחדת החלו הם להרגיש את המציאות השלמה.

אנו נוהגים לכנות את הכניסה להרגשת המציאות השלמה בשם "פקיחת עיניים". את אשר התגלה להם במהלך חקירותיהם רשמו המקובלים וסיכמו בכתבי הקבלה. התהליך הזה הוא טיפוס בכל אותן המדרגות שהשתלשלו ממצב "אין-סוף".

אם כן, חכמת הקבלה כוללת שני סדרים מקבילים:
• "ממעלה למטה" – ירידת "הרצון לקבל" (הרצון ליהנות, האגו) מהאין-סוף דרך כל העולמות העליונים עד העולם הזה.
• "ממטה למעלה" – עליית החוקר מתוך העולם הזה דרך המחסום אל העולמות העליונים עד לאין-סוף.

הנושא שבו עוסקת הקבלה הוא הרצון לקבל, דהיינו הרצון ליהנות. תהליך יצירת הרצון כולל חמישה שלבים. אנו מסמלים את השלבים הללו באמצעות אותיות הוי"ה: "קוצו של יוד י-ה-ו-ה", ובאמצעות הכינויים "כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומַלְכוּת".

"קוצו של יוד" הוא נקודת ה"כתר" (ראו תרשים). היא מסמלת את תחילת היווצרות הרצון מהאור, כנקודה שחורה בתוך האור העליון. מנקודה זו מתפתחת האות י' המסמלת את הרצון ההיולי – הרצון הראשוני.

צורת האות י' כנקודה שקוץ בראשה וזנב היוצא ממנה, מסמלת את היווצרות החומר החדש שלא היה קיים עד כה במציאות, הרצון לקבל. שלב זה מכונה בשם "חכמה". לאחר היווצרות האות י' מתפתח הרצון באמצעות ספיגת תכונת הנתינה מהבורא. השילוב בין תכונת הנתינה לתכונת הקבלה מוליד תכונה משותפת חדשה הנקראת "בינה", והיא מסומלת באות ה'.

בבינה נמצא החומר הראשון הרוצה להידמות לאור שהוליד אותו. צורת האות ה' מתארת את אופן התכללות תכונות הקבלה והנתינה, המוליד את צורת הנתינה שעל פני הרצון ההיולי.

אחר כך רוצה הרצון להשפיע לבצע פעולת נתינה כמו שעשה הבורא, ולכן מנסה לדמות את עצמו לאות י'. אולם מכיוון שזוהי פעולה שמבצע הרצון עצמו, היא נראית בצורת האות ו'.

האות ו' מסמלת את השתדלות הנברא להיות כמו הבורא-המשפיע. אך פעולת האות ו' אינה נחשבת לפעולה שלמה וסופית, מפני שההחלטה עליה כבר נתקבלה קודם לכן. זוהי תוצאה של רצונה של האות ה' להשפיע.

הרצון המסומל באות ו' אינו מרגיש את עצמו שלם, והדבר נרמז בשמו, "זעיר אנפין" – פרצוף קטן. חסרה לו ההחלטה העצמית, חסר לו "ראש". במהלך הפעולה שמבצע זעיר אנפין הוא מגלה את המשמעות של להיות המשפיע. כתוצאה מכך מתגלה בו רצון למעמד המשפיע.

רצון זה מכונה "מלכות". רצון המלכות מכוּון כולו לקבלת השפעת הבורא, ולכן, בדומה לבינה, האות המסמלת אותו היא האות ה'.

עתה נוכל גם להבין מדוע האותיות "י-ה-ו-ה" מסמלות את שמו של הבורא. זוהי התבנית שעל פיה יצר הבורא את הרצון לקבל, ובתוכה מרגיש הרצון לקבל את הבורא כאור הממלא אותו.