דף הבית / המשבר ופתרונו / נצחיות ושלמות במקום שלטון הכסף

נצחיות ושלמות במקום שלטון הכסף

שאלה: מה זה אומר להסתכל נכון על הכלכלה ועל מערכות היחסים האנושיות, כדי למנוע את המשבר העתידי?

תשובתי: בשנות ה-60 של המאה הקודמת, העולם החל להפוך למערכת אינטגרלית, עגולה וסגורה. אבל אז זה עדיין לא הורגש באופן ברור. אפשר לטעון, שבמאה שעברה העולם חווה שורה של משברים: "השפל הגדול" בארה"ב, משבר הסוציאליזם ברוסיה, המשבר ביפן לאחר הפריחה הגדולה וכולי. כל זה היווה מקור לבעיות, אבל בינתיים זה לא הצביע על הצורך בגישה שונה לחלוטין כלפי עצמנו וכלפי החברה. ניסינו למצוא דרכים אחרות ליציאה מהמשבר. והעיקר, שאנשים שבידיהם מרוכזים העושר, הכוח והשלטון, עד היום לא רוצים להרפות מכל זה, מפני שהיחס הבא לעולם הוא עגול, אינטגרלי. כך שאת העולם לא ינהלו אלו שיש להם כסף, כוח וצבא.

זו תהיה חברה אחרת לחלוטין. אין בה עליונים, תחתונים ובינוניים, אין הנהגה בעזרת כוח, שלטון הכסף והצבא. נכנה את החברה הזאת חברה קומוניסטית, אבל לא צריך לבלבל אותה עם הניסיונות הקומוניסטיים אגואיסטיים, שננקטו פעם ברוסיה, בקיבוצים בישראל וכולי. המעבר לחברה הזאת, נוטל מהמחזיקים בשלטון את כל הכוחות של כסף וצבא. לכן כאן צריך להתרחש איזה אירוע, שקשה מאוד לנבא אותו. כשהאנשים האלה ייווכחו, שגילוי דרגת הקיום הבאה הופכת אותם ליצורים נצחיים, מושלמים, שלא ניתנים להשפעה על ידי שום פגם, מחלות ומוות, אז הגילוי הזה יכול להשפיע עליהם כך שהם יוותרו מרצונם על השלטון המדומה שלהם, שמושך אותם כמו משחק ילדים. יתרה מזו, זה יאפשר לשליטים הנוכחיים של העולם לקבל על עצמם תפקיד חדש: לחלק בצורה רכה את הצבא והעושר, כדי לעבור בהדרגה ליחס אחר לחלוטין כלפי החברה, בה כל אחד מקבל את כל ההכרחי והנחוץ לו ברמה הפיזית. ואת הזמן, הכוח והאנרגיה שלהם, אנשים יכוונו רק לכך שביניהם יהיה קשר הדדי נכון, כי דווקא בו אנחנו מתחילים להשיג את הקיום הנצחי שלנו בדרגה יותר ויותר גבוהה.

זה יכול להתרחש או בדרך של אסונות טבע ומלחמות קשות מאוד, או בדרך טובה, אם גדולי העולם יבינו שבתמורה לכל האושר והשליטה הגשמית, הם ירכשו שליטה על הטבע שלהם, על המוות. אני חושב שמה שישפיע עליהם בצורה חיובית, זו האפשרות להחליף שליטה גשמית, זמנית ואפסית לשליטה נצחית ומושלמת. אני רוצה להאמין שהאנושות תגיע לזה בדרך חלקה.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "הדור האחרון" מס' 15, 12.8.2008

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest