קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: לאחר הכנס הפסקת להתייחס לחדשות הבינלאומיות ולמשבר, זה לטובה או לרעה?
תשובתי: זה לא לטובה ולא לרעה. פשוט אין לי התייחסויות חדשות לכל ההחלטות החדשות של המנהיגים, מפני שללא ההבנה של טבע המשבר, הם לא יכולים לקבל את ההחלטה הנכונה היחידה: ללכת לקראת איחוד הדרגתי, אבל מוחלט, כפי שמאלץ אותנו הטבע.
בעל הסולם, עוד בתחילת המאה הקודמת, כתב שהאנושות הולכת לקראת הכרת עצמה כמשפחה אחת, לקראת הקשר האינטגרלי ההדדי. הוא ראה את זה, כמקובל, מתוך הקשר הפנימי בינינו, כפי שהוא מתגלה בגדילה שלנו, באבולוציה שלנו, תחת השפעת כוחות הטבע.
לכן הביטוי של ההתנגדות שלנו לטבע יגדל, ונחוש ייסורים יותר ויותר גדולים: פשיטות רגל, מפולות, איומים, אבטלה, מהומות ומחאות. וכך זה ימשך, עד שהעולם יבין את הסיבה למשבר ההולך ומחריף: היחסים האגואיסטיים בינינו.
הרי אנחנו התפתחנו עד למצב שבו אנחנו מחויבים להתחיל להתחבר לחברה עולמית אינטגרלית אחת, ולאחר מכן להגיע לדרגה של "ואהבת לרעך כמוך".
זהו לא מדע בדיוני ולא אוטופיה, אלא המציאות האובייקטיבית העתידית שכבר מתחילה להתגלות. זוהי מטרת ההתפתחות שלנו, שמושרשת בתוך תוכנית הטבע. היא כבר מתחילה להופיע בצורה של הקשר המאולץ הכולל בין האנשים, החברות והמדינות, וההתנגדות אליה, חוסר ההתאמה שלנו, יעוררו משבר בחברה שלנו. ולהיפך, ההשתוות אליה תעורר בנו הרגשה של הרמוניה, עונג ושלמות.
וכל ההחלטות והפעולות שאינן מכוונות לקראת האיחוד והאינטגרציה לא יביאו לתוצאות חיוביות, אלא ייתקלו בכישלונות, שעלולים להוביל למלחמה, שכתוצאה ממנה יהיו ייסורים כל כך גדולים, שיחייבו את האנושות להכיר באינטגרציה כפיתרון היחיד לבעיותיה.
לכן אין לי יותר מה לכתוב על המשבר. כל הניסיונות לצאת ממנו בינתיים נכשלים – מפני שהם לא מכוונים למטרה. אמנם תסריט ההתפתחות בוודאות הולך לקראת מטרת הטבע, אך בדרך בלתי נעימה. בדומה לילד שיהיה מוכרח להתנהג "כמו שצריך", אבל רק בכוח, על ידי עונשים. לצערי, בינתיים אנחנו הולכים ב"דרך הייסורים" (דרך העונשים). נלמד מהם…
ידיעות קודמות בנושא:
מדינת הערבות ההדדית
המשבר הוא לטובתנו!
הערבות היא התשובה לקריאת הטבע
