מתאזנים

לפי המידה שבה האדם מתייחס לעליות ולירידות שלו כאל מצב אחד, אפשר למדוד עד כמה הוא משתמש בסביבה בצורה נכונה, וכמה הוא התקרב לבורא בתיקון הרצונות שלו. הרי בכל מדרגה רוחנית שאותה אנחנו משיגים, אנחנו מגלים ש"לילה כיום יאיר", במידה של אותה המדרגה.

וכל זה אפשרי רק בזכות החיבור עם הרצונות החיצוניים, שמשמשים כמחסן, שבו אני מפקיד את הכלים שקיבלתי בזמן הירידה, או את ההתרוממות והגילוי שחוויתי בזמן העלייה. וכך אנחנו עובדים לסירוגין, בעליות וירידות, ומאזנים את עצמנו בכל מצב.

ככל שמילאתי יותר את הסביבה שלי בזמן העלייה, אני יכול עכשיו לקחת את ה"פיקדון" הזה בחזרה כשאהיה בירידה, כדי שבמקום הירידה ייווצר איזשהו מצב ביניים. כשאני בעלייה, אני ממלא בהתפעלות שלי את הסביבה שלי, ואחר כך אוכל להשתמש בה. בכל פעם אני משתדל "ליישר" את עצמי בצורה כזאת, כדי לעבור בצורה יעילה את העליות והירידות: בירידות – לרכוש כלים חדשים, ובעליות – להתמלא בהתפעלויות, באורות, בגילויים ובהבחנות.

ואז אני אעבוד בצורה קבועה, כמו סליל עם קבל, שפעם נטען ופעם מתרוקן, או כמו מנוע, שבו בוכנה אחת עולה והאחרת יורדת.

אנחנו רואים שבטבע תמיד פועלים שני כוחות: השינוי בלחצים מזמין את הרוח, וכדומה. אבל באדם שני הכוחות האלה צריכים בסופו של דבר להתחבר לאחד. גם בזמן העלייה וגם בזמן הירידה, גם כשמברכים וגם כשמקללים – הכול בסופו של דבר מתחבר יחד, ביחס לבורא כאל טוב ומיטיב, ואז אנחנו מגלים את הרוחניות, את תכונת ההשפעה שמתלבשת בנו.

כל התכונות שאנחנו יכולים לייחס לרוחניות, מתלבשות בנו, והן לא נמצאות באיזשהו מקום אחר, מרוחק, בחפצים כלשהם מחוץ לאדם.

אם אנחנו רוצים לגלות את הרוחניות, אנחנו צריכים למצוא אותה בתוכנו, בין המצבים, ולשייך אותה או לעליות או לירידות, או לכוח ההשפעה או לכוח הקבלה. ואם נוכל לשלב בצורה נכונה את שני הכוחות הללו, אנחנו נמצא אותה! אבל היא מתגלה רק בתוך האדם, כצורה המלובשת בחומר, תכונת ההשפעה שמתלבשת בכוח הקבלה.

מתוך שיעור על מאמר של בעל הסולם מהספר "שמעתי", 22.08.2011
ידיעות קודמות בנושא:
הבורא דוחף אותי – והסביבה תופסת
מיישר הנשמות
העולם בעיני הבורא

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest