קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
בעל הסולם, מאמר "הערבות":
"דהיינו, שכל אחד מישראל, יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם, לדאוג בעד צרכיו עצמו."
גישה כזאת נשמעת כמשהו בלתי מציאותי. אז איך בכל זאת אפשר לממשה? אם התנאי הזה כבר נמצא בבריאה, אז זה אומר, שבין אם אנחנו נרצה בכך ובין אם לא, אנחנו נצטרך לקיים אותו.
בכלל, דברים רבים אנחנו עושים בעל כורחנו, גם אם לפעמים מניחים בצורה נאיבית שרוצים את זה. אבל כל אדם בר דעת מסוגל להבחין שזה נובע מתוך הטבע שמעורר בנו כל מיני דחפים, מחשבות, רצונות, מבלי לשאול לדעתנו. אנחנו לא מחליטים עליהם מראש, אלא רק מגלים אותם בתוכנו לאחר המעשה, בדיעבד.
היום אנחנו כבר רואים שהמערכת, בסופו של דבר, תחייב אותנו להידמות לה. אז מה אפשר לעשות? להסתכל בפחד על מה שעומד לקרות איתנו? לרעוד מפחד כמו לפני התפרצות של הר געש, שלא ניתן למנוע אותו ולברוח ממנו? או שאנחנו בכל זאת יכולים לעשות משהו?
איך שלא יהיה, המקובלים טוענים שאנחנו חייבים לקיים את הערבות. ואם מסתכלים על כל העולם, אנחנו רואים, שככל הנראה, לא תהיה לנו כל ברירה. אם אנחנו נתחיל להתנגד לזה, אנחנו רק נעורר את כל האגו שלנו, ובסופו של דבר, נגמור עם כל כדור הארץ. כי למעשה אף אחד לא חושב שהוא מסוגל להתחבר בצורה אמיתית. בעינינו זה נראה כבלתי ישׂים, יותר קל פשוט למות. אבל גם מזה לא יתנו לנו "להיפטר" בקלות…
לכן, אם התנאי הזה עומד לפנינו, זה סימן שאנחנו חייבים ללמוד איך לממשו בדרך "אחישנה". וכאן כבר מובן, שדרך "אחישנה" תהיה ההצלה מייסורים שהם יותר גרועים ממוות, מאחר והם נובעים מהדבר השנוא עליי ביותר, משהו שאנחנו לא מסוגלים להסכים עימו.
ולכן צריך לחקור את כל אותם העקרונות שנראים לנו כבלתי מציאותיים: "ואהבת לרעך כמוך", "ערֵבים זה לזה", "אהבת אחים", להיות "כאיש אחד בלב אחד". כי כאן מסתתר פתרון מסוים, ולא רק להיפטר מהצרות, לברוח מדרך "בעיתו", אלא גם אפשרות מפתיעה: אנחנו אפילו לא חשבנו, אבל בינתיים, על ידי אהבת הזולת יתגלה לנו העולם הנצחי…
מתוך שיעור על מאמר "הערבות", 22.04.2013
ידיעות קודמות בנושא:
אל תסגור בפניך את הדלת לעולם הטוב
המנווט שעומד בדרך אל האור
הפתרון שהוכח לאורך ההיסטוריה
