משחק באהבה

שאלה: סדרה של הכשרות משפחתיות, שאותן לא מזמן סיימנו, הסתיימה אצל אחד הזוגות הנשואים בכזה עימות גדול, שלמעשה הם עכשיו נפרדים.

תשובתי: זה אומר, שהם לא מצאו בוויתורים ההדדיים שלהם את אותו החום הנעים, הבטוח והמושלם, את אותה התמיכה ההדדית שהיו צריכים למצוא.

כלומר, הם עשו את הוויתורים הללו בעל כורחם, תחת לחץ, מפני שכך נאמר. הם לא השתדלו להתרגל אליהם, לא ניסו לשחק בהם, בכך שמשתדלים לכוון את עצמם כך שהפעולות הללו תהפוכנה לשגרה, לטבע שני.

זהו שלב די ארוך של הכְוונה. מאחר ולא לימדו אותנו לעשות ויתורים הדדיים, לא בבית הספר, לא באוניברסיטה ולא כאשר התחתנו, זה אומר, שאנחנו פספסנו את רוב החיים, בכך שמנענו מעצמנו כזאת גישה ועכשיו אנחנו צריכים להשלים את זה.

והרי הכול צריך להתממש מרצוננו, בקלות, בצורה של משחק. אני מכוון את עצמי לא לזה שאני הולך לעשות ויתורים, אלא לזה שאני משחק בהם: ביחס נכון, במשפחה נכונה, באהבה.

אנחנו משתתפים באופן מודע במשחק הזה, ובהדרגה הוא הופך לחיים שלנו. אין בזה שום שקר, מפני שבזה אנחנו בעצמנו מחנכים את עצמנו מחדש. פעם עשו לנו הכוונה כמו למחשב, התקינו בנו כל מיני תוכנות מבלי ששאלו אותנו אם אנחנו מסכימים לזה או לא. ועכשיו אנחנו חיים תחת השפעתם.

בדרך כלל אנשים אומרים: "תראה את הורי הכלה או החתן, את אורח חייהם, ואתם תבינו מי היא הכלה או מי הוא החתן שלך". בדרך כלל זה כך. לכן אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, להביא את עצמנו ליחסים הדדיים אחרים לגמרי, וזה אפשרי רק בעזרת הכשרה תמידית, משחק, שיהפוך להרגל.

לדוגמה, אפשר להציע לזוגות נשואים את התרגיל הבא: "תיזכרו בריב האחרון שלכם, כאשר איימת על אשתך עם אגרוף, ואילו היא הייתה מוכנה לחבוט בך עם המחבת. ועכשיו תשחקו בזה להיפך". הם, כמו בסרט, מסובבים את סרט הצילום לאחור, מתקרבים זה לזה ומנסים לפתור את הבעיה הזאת, בכך שמתעלים מעל עצמם. כי בזה הם יוצרים בתוכם תכונות חדשות לגמרי, מולידים טבע חדש, של השפעה, אהבה, התכללות הדדית זה בזה.

אנחנו מכוונים את עצמנו לזה שרוצים לראות זה בזה רק תכונות חיוביות, ואילו התכונות השליליות כאילו שלא קיימות. ודאי, שהן נמצאות בכל אחד, אבל אנחנו לא רואים אותן. זה נקרא אהבה. אהבה, זה כאשר אתה מסתכל על בן/בת הזוג שלך ונהנה. והאחר מסתכל ולא מבין למה אתה נהנה.

כזאת תחושה הדדית שמושגת על ידי בני הזוג מהווה את המדרגה הרוחנית הבאה שלהם שבה הם מתחברים לאחד שלם ומתחילים להשיג את המצב העליון של הטבע. זוהי מדיטציה פעילה, שבמהלכה הם באמת מולידים בתוכם תכונה חדשה, דרגת הכרה והרגשה חדשה.

יחד עם זה הם מתעלים לכאלה מימדים, שבהם מתחילים להרגיש איך הטבע מנהל אותם ובאיזה אופן הם יכולים עכשיו לנהל אותו.

מתוך שיחה על משפחה, 28.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
משחק שקרוב יותר ויותר לאמת
תלמדו לשמח זה את זה
היה משחק, והוא הפך למציאות

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest