מקורו של הכתב

מחקר: בראשיתה של האנושות לבני האדם לא הייתה יכולת כתיבה, הם העבירו מידע בעזרת חפצים כמו: ״מכתב אירוקזי״ (אינדיאני) עשוי צדפים צבעוניים שתלויים על חוט, ״מכתב פרואני״ עשוי קשרים צבעוניים על חוט, ״מכתב פיקטוגרפי״ ו״מכתב הירוגליפי״ שהעביר רק את המהות. הכתיבה הפניקית (העברית) מילאה תפקיד מיוחד ביכולתה להוות מערכת אוניברסלית להעברת מידע, אך היו חסרים בה סימונים של אותיות אהו"י. היו אלה היוונים שהכניסו את הסימונים הללו שהובילו להופעתו של האלפבית היווני שממנו נוצרו הלטינית וכל סוגי הכתיבה המודרניים.

התייחסותי: השפה העברית התפתחה מתוך השגת השורש העליון של עולמנו, לכן הרישום שלו תואם לכוח הקבלה האנכי וכוח ההשפעה האופקי. השילוב ביניהם מהווה את הבסיס לאותיות האלפבית היהודי המרובע. כל אחת מ–22 האותיות מהווה סמל של השפעה מסוימת מ״עולמות עליונים״ על עולמנו, מדובר על כך רבות בספרי הקבלה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest